קרונוע – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 10 שנים
←‏קרונועים ברכבת ישראל: ישנם קווים כמו אשקלון-בנימינה וכן הקו למודיעין בהם אין שימוש במערך זה.
אין תקציר עריכה
(←‏קרונועים ברכבת ישראל: ישנם קווים כמו אשקלון-בנימינה וכן הקו למודיעין בהם אין שימוש במערך זה.)
קרונועים מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]], אשר נרכשו בכספי שילומים בשנים 1956-1958, שהיה בעבר בשימוש סדיר ברכבת ישראל. מערך מתוצרת אסלינגן היה מורכב משלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]]. עקב תקלות וקשיי תחזוקה, פורקו המנועים מקרונועים אלה והפכו לקרונות נוסעים שנגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד לתחילת המאה ה-21.
 
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכלחלק הקוויםמהקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3.
 
במרץ 1998 נוסה בישראל קרונוע הרכינה, מתוצרת חברת "Adtranz", אשר הושאל לרכבת ישראל על ידי [[דויטשה באן|הרכבת הגרמנית]]. הקרונוע נוסה על קטעי מסילה מפותלים: [[מסילת הרכבת לירושלים]] ו[[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]]. למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, קרונועי רכינה לא נרכשו על ידי רכבת ישראל.