סומייל – הבדלי גרסאות

כפר סומייל זכה לתנופה משמעותית בראשית [[המאה העשרים]]. על פי נתוני [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], מנתה בשנת [[1870]] אוכלוסיית הכפר 104 נפשות ששכנו ב-23 מבנים. בשנת [[1922]], מנתה אוכלוסיית הכפר 449 נפשות ששכנו ב-56 מבנים, ובשנת [[1931]] – 651 נפשות ששכנו ב-72 מבנים. על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]] שנערך בשנת 1945 מספר התושבים היה 850. בסקר לא ניתנו נתוני שטח. חוקר [[היסטוריה של ארץ ישראל|תולדות ארץ ישראל]] [[דן יהב]] רואה בגידול זה, גידול התואם את גידולה של האוכלוסייה הערבית בארץ בתקופה הנידונה, וכזה המעיד על [[גידול טבעי]] בעיקרו<ref>דן יהב: יפו כלת הים, הוצאת תמוז, 2004</ref>. מאידך הגאוגרף פרופסור [[משה ברוור]], במחקרו, "הגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בארץ ישראל" <ref>מרחבים 2, קובץ מרחבים בגאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון, 1975, 72-81</ref> שעסק בהגירה של פועלים ממצרים בתקופת המנדט הבריטי והשתקעותם בעיקר ב[[מישור החוף]], הגיע למסקנה שלפחות שליש מהגידול במספר הערבים תושבי מישור החוף בתקופת המנדט מקורו בהגירה ממצרים. כמו כן הגיע ברוור למסקנה שגידול האוכלוסין בכפרים של אזור החוף לא נבע מריבוי טבעי ו/או כתוצאה מהגירה פנימית של ערבים שעזבו את כפריהם בגליל ובשומרון והשתקעו באזור החוף היכן שאפשרויות התעסוקה היו טובות יותר. ב-9 בספטמבר 1940 [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב|הפציץ חיל האוויר האיטלקי]] את סומיל וגרם להרג של שבעשבעה מתושביו.