הבדלים בין גרסאות בדף "קרב מונס"

נוספו 8,205 בתים ,  לפני 8 שנים
הרחבה
(עריכה)
(הרחבה)
|כוח שני=
4 גייסות<br />
3 אוגדות פרשים אחת<br />
160,000 חיילים ו-600 תותחים<br />
|צד ראשון-אבדות= 1,638 הרוגים ופצועים<br />
 
==רקע==
האימפריה הבריטית הכריזה מלחמה על הקיסרות הגרמנית בתאריך [[4 באוגוסט]], [[1914]], וכבר ב-[[9 באוגוסט]] חיל השילוח הבריטי החל להתפרש בצרפת. במונחים של צבאות של מעצמות אירופיות חיל השילוח היה קטן מאוד בגודלו. בתחילת הקרבות הצבאות הצרפתי והגרמני מנו כמליון חיילים והתחלקו לחמש ושמונה [[ארמיה|ארמיות]] בהתאמה. לעומתם הבריטים נכנסו למלחמה עם 80,000 חיילים בהתחלה, שהתחלקו לשני [[גיס|גייסות]]. מצד שני, בעוד הצבאות הגרמני והצרפתי היו ברובם חיילים בשירות חובה, ואילו הכוח הבריטי היה מורכב כולו מחיילים מקצועיים, מתנדבים בעלי ניסיון צבאי. כפועל יוצא סביר להניח שהצבא הבריטי היה המיומן, המאומן והמאוזן ביותר באירופה בשנת 1914. חיילי הצבא הבריטי עברו אימונים שהדגש העיקרי שלהם היה קליעה למטרה. חייל בריטי ממוצע מסוגל היה לפגוע ממרחק של 300 יארד (קרוב ל-300270 מטר) במטרה בגודל אדם 15 פעמים בדקה מנשק מסוג [[לי אנפילד]]. ליכולות אלה היה משקל רב בהצלחת חיל השילוח הבריטי בקרבות שנערכו בשנה הראשונה ללחימה. קרב מונס היה חלק מ[[המערכה על הגבולות]], במהלכה התנגשו כוחות [[מעצמות המרכז]] ומדינות ההסכמה לאורך גבולות צרפת, עם גרמניה ובלגיה. הכוח הבריטי הוצב באגף השמאלי של הכוחות הלוחמים לצד מדינות ההסכמה שנמשך מחבל [[אלזס-לורן]] במזרח ועד למונס ו[[שרלרואה]] בדרום בלגיה. הצבת הכוח הבריטי כחלק מהאגף הצרפתי שמה את חיל השילוח היישר בדרכה של הארמיה הראשונה של הקיסרות הגרמנית, שהייתה על פי [[תוכנית שליפן]] "הסנוקרת הימנית" שאמורה הייתה להשמיד את הכוח של מדינות ההסכמה בחזית זו. למרות גודלו, חיל השילוח תפס תפקיד חשוב ביותר בהדיפת הכוח הגרמני ובמניעת איגוף כוחות מדינות ההסכמה על ידי הכוח הגרמני. הבריטים הגיעו למונס ב-[[22 באוגוסט]]. ביום זה הארמיה החמישית של צרפת שהוצבה מימין לכוח הבריטי הייתה בעיצומם של קרבות קשים בסמוך לשרלרואה עם הארמיות השנייה והשלישית הגרמנית. לבקשת מפקד הארמיה החמישית, ה[[גנרל]] [[צ'רלס לנרזאק]], מפקד חיל השילוח, [[פילדמרשל]] [[ג'ון פרנץ']] הסכים להחזיק את קו תעלת מונס-קונד למשך 24 שעות כדי לעצור את התקדמות הגרמנים ולמנוע מהם לאגף ולסכן את האגף השמאלי של הכוח הצרפתי.
 
==מהלך הקרב==
===התקיפה הראשונית===
הקרב שנמשך יום אחד נפתח בזריחה ביום ה-23 באוגוסט, שנת 1914, בהפגזה של חיל התותחנים הגרמני נגד הכח הבריטי. הגרמנים שהבינו שהעמדה החלשה ביותר בה יכלו להיות הבריטים הייתה על שלוחת התעלה בה עמד הכוח הבריטי בהתחלה. לכן מיקדו הגרמנים את התקפותיהם על הבריטים באזור זה. ב-9:00 בבוקר, ההתקפה הראשונה של חיל הרגלים הגרמני יצאה לדרכה, כשהגרמנים התאמצו להתקדם ולעבור בכל מחיר את 4 הגשרים שעמדו מעל שלוחת התעלה. 4 [[גדוד]]ים גרמניים תקפו את גשר נימי ונתקלו בהתנגדות של פלוגה בריטית אחת שהשתייכה לגדוד הרביעי של הצבא הבריטי וצוות אחד שאייש מכונת יריה בפיקוד [[סגן]] מוריס דיז. הכוח הגרמני התקדם בצפיפות רבה והיווה מטרה קלה עבור הצלפים הבריטים. על פי הדיווחים הבריטים הגיעו לפגיעות ממרחק של קרוב לקילומטר. הבריטים הצליחו לפגוע בכח הגרמני בקלות בעזרת אש צלפים, מכונות יריה וארטילריה בהיקף שגרם לגרמנים לחשוב שהם עומדים מול סוללה של מכונות יריה.
 
בתום התקיפה הכח הגרמני נהדף אחרי שספג אבדות כבדות. הגרמנים הבינו שחולשתם העיקרית הייתה בכך שהכח שלהם תקף והתקדם בצפיפות הם תקפו שוב, והסתדרו בצורה שונה, במרווחים גדולים. לתקיפה זאת היו תוצאות לזכות הגרמנים בגלל שהפעם לבריטים היה קשה להסב אבדות רבות לכוח הגרמני העדיף משמעותית בגודלו. לכן הכוח הבריטי הקטן נדחק במהרה לעמדות בו הוא נאלץ להגן על מעברי התעלה. הגדוד הרביעי שהגן על שני גשרים, נימי וגלין הצליח לעמוד במתקפה הגרמני רק בזכות תגבורת שהגיע והצטרפה לקו בו החזיקו ובפרט בזכות הגבורה ומאמץ הלחימה של שני החיילים שאיישו את מכונות הייריה. בגשר נימי דיז אייש את מכונת הייריה אחרי שחיילים מיחידתו נהרגו והמשיך לירות גם אחרי שנפגע מאש הגרמנים יותר מפעם אחת. אחרי שנפצע בפעם החמישית הוא פונה לאוהל המרפאה בו הוא מת מפצעיו. בגשר גלין [[טוראי]] סידני גודלי בלט ביכולתו במשך כל אותו יום כשאייש והפעיל את מכונת הייריה השנייה והמשיך לאייש אותה גם במהלך נסיגתו של הכוח הבריטי, כדי להגן על הכוח הנסוג בתום הקרב. הוא נכנע ונלקח בשבי לא לפני שהספיק לפרק את מכונת הייריה ולזרוק את החלקים לתעלה כדי למנוע את נפילתה לידי הגרמנים. שני חיילים אלה היו הראשונים שקיבלו את עיטור [[צלב ויקטוריה]] במלחמת העולם הראשונה.
 
מימין לגדוד הרביעי לחמו בגרמנים [[רג'ימנט]] מידלסקס והגדוד הראשון גם כן נדחקו לפינה על ידי הכוח הגרמני העדיף בגודלו וספגו אבדות כבדות. הם קיבלו תגבורת מהרג'ימנט האירי המלכותי שגויס על תקן של אוגדת מילואים ובזכותם, כמו גם בזכות סיוע ארטילרי הם הצליחו לשמור במהלך אותו בוקר על שליטתם בגשרים. בשלב זה הגרמנים הרחיבו את התקפתם ופגעו בכוחות הבריטיים שהתמקמו ממערב לשלוחה על התעלה. הגרמנים הצליחו להתקדם בקלות בזכות חסותו של חורש של עצי אשוח הגדל מצפון לתעלה והסבו אבדות כבדות לגדודים הראשון והשני בעזרת ירי מקלעים ומכונות ירייה. אף על פי כן בתום סבב קרבות זה המשיכו הבריטים להחזיק בתעלה.
 
===הנסיגה===
תחת אש כסדה מהצד הגרמני והתקפות בלתי פוסקות באחר צהרי אותו יום הבריטים החלו להבין שלא יוכלו להמשיך ולהחזיק בתעלה. האבדות בכל הגדודים הפכו כבר לכבדות מאוד. לדוגמא, 15 קצינים ו-353 חיילים היו במניין הפצועים וההרוגים מתוך הגדוד הרביעי. ממזרח למיקומו של הכוח הבריטי נכון לאותו רגע הגיס הרביעי של הגרמנים החל לחצות את התעלה ואיים לאגף את הבריטים מימין. בגשר נימי, הטוראי הרגמני אוגוס נמייר חצה את התעלה בשחייה לעבר הכוח הבריטי. הוא נהרג במהלך השחייה אך איפשר במעשיו את הגדלת הלחץ שהכוח הרגמני הפעיל על הגדוד הרביעי של הבריטים.
 
בשעה 3 אחר הצהריים הגדוד השלישי הבריטי קיבל פקודה לסגת מהשלוחה לעמדות במרחק לו רב שנמצאו מדרום למונס. הבא לסגת היה הגדוד החמישי ועד לשקיעת השמש הגיס השני כבר התמקם על קו הגנה חדש שנפרש על 5 כפרים באותה הסביבה. בשלב זה הגרמנים כבר הקימו גשרים צפים מעל התעלה והמשיכו להתקדם בכל גדול לעבר העמדות שתפסו הבריטים. כמו כן הגיעו שמועות על נסיגתה של הארמיה החמישית של צרפת, מה שחשף לחלוטין את האגף הימני של הכוח הבריטי. בשעה 2 בליל ה-[[24 באוגוס]] הגיס השני קיבל פקודה לסגת לתוך שטחה של צרפת על מנת לתפוס קו הגנתי באזור [[ולנסיין]] ו[[מובג']] בסמוך לגבול הבלגי.
 
הפקודה הפתיעה את הגיס השני והם נאלצו לסגת תוך כדי לחימה נגד הגרמנים שהתקדמו בקצב. הגנרל סמית-דוריין הציב את האוגדה החמישית של הגדוד השני שהשתתפה פחות בלחימה ביום הקודם בתפקיד הגנה על הכוח הנסוג. האוגדה לחמה בהצלחה ויחד עם אש התותחים הצליחה להסב אבדות כבדות לגרמנים. הגרמנים הגיבו בהפגזה על הכפר דבראק ובשעה 10 בבוקר חיל הרגלים של הגיס השלישי תקפו את הבריטים. שוב, הפעם בגלל שהגרמנים התקדמו בטורים הבריטים הצליחו לפגוע בכמויות מאוד גדולות של חיילי אויב תוך זמן קצר. במשך השעתיים הבאות הכוח הבריטי, למרות שהמשיך לספוג אבדות, הדף כמתוכנן את הגרמנים ולבסוף נסוג בהצלחה לסיינט ואסט.
בקצה השמאלי לש הכוח הבריטי הגרמנים ניסו לאגף את האוגדה ה-14 וה-15 של הגדוד החמישי והצליחו ללחוץ אותם עד לרגע בו קראו הבריטים לסיוע של חיל הפרשים. אוגדת הפרשים השנייה יחד עם הסוללה ה-119 וסוללה L של חיל התותחנים נשלחו לסייע להם. הפרשים שירדו מהסוסים כדי להילחם, בסיוע התותחנים הצליחו לסוכך על האוגדות הלוחמות ולאפשר להם לסגת בטחה לאחר 4 שעות של לחימה אינטנסיבית.
 
[[en:Battle of Mons]]