הניו יורקר – הבדלי גרסאות

אף שסקירותיו ורשימות האירועים שלו נוטות להתמקד בחיי התרבות של העיר [[ניו יורק]], יש לניו יורקר קהל קוראים נרחב גם מחוץ לעיר. הוא נודע בעיסוקו הייחודי בתרבות הפופולרית של ארצות הברית, גם זו החורגת מהזרם המרכזי; בתשומת הלב שלו לסיפורת מודרנית ובהכללת סיפורים קצרים וביקורות ספרותיות; בבדיקת יסודית של עובדות ובעריכה קפדניות; בסקירת הפוליטיקה העולמית וסוגיות חברתיות, וב[[קריקטורה|קריקטורות]] המפורסמות שלו, המפוזרות ברחבי כל גיליון.

 

הופעת הבכורה של הניו יורקר הייתה ב-[[17 בפברואר]] [[1925]], עם מהדורה נוספת ב-[[21 בפברואר]]. הוא נוסד על ידי הרולד רוס ורעייתו ג'ין גראנט, כתבת ה[[ניו יורק טיימס]]. רוס רצה ליצור כתב עת עם [[הומור]] מתוחכם - בניגוד לנדושות של פרסומים הומוריסטיים אחרים כמו Judge, בו הוא עבד, או [[לייף]]. רוס נכנס לשותפות עם היזם ראול ה. פליישמן לייסוד את בית ההוצאה לאור F-R. רוס ערך את כתב העת עד למותו בשנת [[1951]]. בשנים הראשונות והלא-יציבות לקיומו התגאה כתב העת בתחכום הקוסמופוליטי שלו. כבר בגיליון הבכורה שלו הוא כתב בגאון: "אנו מצהירים שהוא לא נערך עבור האישה הקשישה מדובוק".

 

 

מאז שנות התשעים משתמש הניו יורקר ב[[אינטרנט]] לפרסום חומר עכשווי וארכיוני. אתר הניו יורקר מפרסם מעט מתוכן הגיליון הנוכחי, בתוספת תוכן בלעדי לאתר. למנויים בתשלום מתאפשר לראות את הגיליון הנוכחי במלואו, וכן ארכיון מלא של גליונות העבר. לאחרונה הושקה גם גרסת [[iPad]] של המגזין.

 

==תפוצה וקהל קוראים==