הבדלים בין גרסאות בדף "מודיעים"

נוספו 169 בתים ,  לפני 7 שנים
←‏קברות המכבים: עריכה להבהרת ה'עממיות' של הזיהוי - בעקבות קריאת המאמרים שבקישורים החיצוניים.
(שינוי תיארוך מפת מידבא, על פי הערך עליה.)
(←‏קברות המכבים: עריכה להבהרת ה'עממיות' של הזיהוי - בעקבות קריאת המאמרים שבקישורים החיצוניים.)
 
על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו ב[[קרב אלעשה]]:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"<ref>י"ט, ט'</ref>
 
תושבי הכפר [[אל מידיא]], המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה [[קבר|קברים]] גדולים חצובים בסלע [[אבן גיר|גיר]]. הקברים בנויים כ[[פיר (מבנה)|פיר]]ים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[תקופת בית שני]] ובהם [[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] קטנים שעל חלקם כתובות ב[[עברית]] וב[[יוונית]].
 
[[שמעון החשמונאי]] בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." <ref>י"ג, כ"ה</ref>
 
תושבי הכפר [[אל מידיא]], המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה [[קבר|קברים]] גדולים חצובים בסלע [[אבן גיר|גיר]]. הקברים בנויים כ[[פיר (מבנה)|פיר]]ים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[תקופת בית שני]] ובהם [[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] קטנים שעל חלקם כתובות ב[[עברית]] וב[[יוונית]].
בשנת [[1909]] ביקרו במקום מורי ותלמידי [[גימנסיה הרצליה|גמנסיה 'הרצליה']] מתל אביב, ל[[הדלקת נרות חנוכה|הדליק נר]] ראשון של [[חנוכה]]. מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה, ומשנת [[1945]] הונהג לערוך [[מרוץ לפיד]] של [[המכבי הצעיר]] ממודיעים ל[[ירושלים]] לזכר המכבים.
 
בשנת [[1909]] ביקרו במקום מורי ותלמידי [[גימנסיה הרצליה|גמנסיה 'הרצליה']] מתל אביב, ל[[הדלקת נרות חנוכה|הדליק נר]] ראשון של [[חנוכה]] וקבעו את "קבור אל יהוד" ל"קברות המכבים" על סמך דבריו של אחד מתושבי הכפר. מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה, ומשנת [[1945]] הונהג לערוך [[מרוץ לפיד]] של [[המכבי הצעיר]] ממודיעים ל[[ירושלים]] לזכר המכבים, והאתר סומן ושולט בהתאם.
 
המומחים חלוקים בשאלה האם אתה זה הוא אכן קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא ב[[התקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]], ובמרכזו נמצא [[קבר שייח]] (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת [[1870]] בידי [[ויקטור גרן]]. בשנת [[1874]] חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי [[שארל קלרמון-גנו]], שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן ב[[מפת מידבא]] כמקום קבורתם של המכבים. במפה מ[[המאה ה-6]] נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".
משתמש אלמוני