שנג'ואו (חללית) – הבדלי גרסאות

כבר ב-1978 הכריזה סין על כוונתה לשגר אדם לחלל. את יכולת החדירה לאטמטוספירהלאטמוספירה פיתחו הסינים ב-1976 במסגרת [[תוכנית FSW]] שכללה [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] עם קפסולות חדירה שיכלו לחזור לכדור הארץ. ב-1980 הושהתה התוכנית המאוישת בעקובת בעיות כלכליות ופוליטיות. ב-1992 חזרה התוכנית לפעולה וזכתה למימון כספי רב בעקבות הכרזתה של סין כי תשגר אדם לחלל עד סוף העשור, זאת כדי להוכיח את עליונותה הטכנולוגית. כשעלתה התוכנית מחדש ב-1992 היא קיבלה את השם [[פרוייקט 921]], וכללה את בנייתה של חללית חדשה (פרוייקטפרויקט 921-1), שטיסת הבכורה שלה תוכננה ל-1999. במסגרת התוכנית פותחהחל גם פיתוח משגר ה[[לונג מארץ' 2F]] שפותח מ[[הלונג מארץ' 2E]]. במקור תיכננה סין לבנות חללית חדשה מאפס, אך ב-1994 נתחם הסכם שיתוף פעולה בין סין ל[[רוסיה]], שהייתה אז בקשיים כלכליים (זאת בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]] ב-1991), שכלל את מכירתם של תוכניות הבסיס של חללית הסויוז לסין ואת אימונם של הטייקונאוטים הראשונים ב[[עיר הכוכבים]] שברוסיה. השנג'ואו נבנתה על פי התכנונים הרוסיים אך נוספו בה שיפורים ושינויים רבים. החללית שוגרה למשימתה הראשונה והלא מאוישת - [[שנג'ואו 1]] - ב-19 בנובמבר 1999.{{הערה|שם=ה1}}

מסת תא השירות היא כ-3 טונות, וצורתה כגליל בגובה 2.94 מטרים וקטורובקוטר 2.5 מטרים. התא מכיל את מערכות ההנעה והחשמל המרכזיות של החללית. האנרגיה החשמלית מופקת על ידי זוג מערכים סולאריים המורכבים בצידי הגליל והנפרשים לאחר השיגור. כאשר הם פרוסים במלואם אורכה של החללית מגיעה ל-17 מטרים. כל מערך סולארי כולל 4 [[תא פוטו וולטאי|לוחות סולאריים]] ששיטחם הכולל הוא 24.48 [[מ"ר]], היכולים להפיק יחד עד ל-2.4 [[ואט|קילו-ואט]]. שלא כמו בחללית הסויוז, בשנג'ואו ניתן להטות את המערכים הסולאריים ולהפנותם אל עבר [[השמש]] להפקה מקסימלית של אנרגיה. במקרה של תקלה, סוללות הממוקמות בתא השירות יכולות להחליף את המערכים הסולאריים, ולספק אנרגיה לחללית במשך 6 שעות.{{הערה|שם=ה1}}

מערכת ההנעה המרכזית כוללת 4 [[מנוע רקטי|מנועים רקטיים]] המפיקים כל אחד עד ל-2,500 [[ניוטון (מידה)|ניוטון]] דחף (ב[[מתקף סגולי]] של 320 שניות), המשמשים לביצוע תמרונים גדולים. לביצוע תמרונים קלים משמשת מערכת בקרת הגישה הכוללת 8 סילונים המפיקים 150 ניוטון ו-16 סילונים של 5 ניוטון. כל המנועים פועלים על אותו [[דלק נוזלי]]: [[UDMH]] מעורב ב[[חנקן חמצני]], המאוחסן בארבעה מיכלים כדוריים בעלי קיבולת של 230 ליטר הממוקמים בתוך תא השירות. 1,000 הק"ג של הדלק יכולים לספק לחללית דלתא V כולל של 380 מטרים לשנייה. הלחץ במיכלי הדלק נשמר על ידי [[הליום]] המאוחסך בלחץ של 230 [[בר (מידה)|בר]] בשישה מיכלי [[טיטניום]] היכולים להכיל 20 ליטר.{{הערה|שם=ה1}}

תא השירות כולל גם מערכת בקרה תרמית המסוגלת להיפטר מ-1 [[קוט"ש]] חום בממוצע המופקים על ידי הצוות והרכיבים החשמליים בחללית.{{הערה|שם=ה1}}

תא ה[[חדירה לאטמוספירה]] של שנג'ואו כוללתכולל את הצורה האווירודינמית, היחס הפרופורציוני והמאפיינים של תא החדירה של החללית סויוז, אך היאהוא גדולהגדול ממנו ב-13 אחוזים. גובה התא הוא 2.5 מטרים, קטורוקוטרו 2.517 מטרים, והוא מצופה בלוחות [[טיטניום]] ו[[אלומיניום]]. הצוות נכנס לתא דרך פתח בקוטר 70 ס"מ בדופן התא. בדופן ממוקמים גם שני חלונות בקוטר 30 ס"מ. התא כולל גם מערכת ניווט אופטית דומה לזו הרוסית אך בעלת טווח ראיהראייה רחב יותר, המאפשרת לצוות לאשר את כיוון החללית לפני הפעלת מנועי ההאטה לקראת החדירה לאטמוספירה. כמועם כןזאת, המערכת הסינית לא בולטת מצידי התא כמו [[פריסקופ]] (בדומה לחלית בסויוז) ועל כן לא ניתנת לשימוש בעת עגינה בתחנת חלל. לכך ידרשו הסינים להתקין מערכת טלוויזייה בתא.{{הערה|שם=ה1}}

נפחו הפנימי של התא הוא 6 [[מ"ק]], וכמו בחללית הסויוז, הצוות שוכב על דרגשים כשמולו פרוש מערך לוחות בקרה בטכנולוגייה מתקדמת. שני המסכים הראשיים הם בטכנולוגיית [[LCD]], צבעוניים, וברזולוצייה גבוהה, ויכולים להציג מידע רב כולל מפה של כדור הארץ ומיקום החללית ביחס אליו. מערכת הבקרה כוללת מערכת התראה המזהירה מפני שינויים בתכנוןמתכנון המשימה המקורי. התאורה בתוך התא מופקת באמצעות [[נורה פלואורסצנטית|נורות פלואורסצנטיות]]. רוב הציוד החשמלי של התאבתא ממוקם מתחת לדרגשי הצוות.{{הערה|שם=ה1}}

על צידו החיצוני של התא מורכבים 6 [[אנטנה|אנטנות]], מספר סילונים המשמשים לכיוון החללית בעת החדירה לאטמוספירה ומערכת מחברים המחברים את תא החדירה לתא השירות, ואשראשר דרכם עוברים הכוח החשמלי, המים ותקשורתוהתקשורת בין שני התאים.{{הערה|שם=ה1}}

צורת הנחיתה של התא זהה לזו של הסויוז: [[מצנח]] יחיד נפרש עם סיום החדירה ומגן החום משוחרר וחושף מערכת מנועים רקטיים המוצתים רגעים ספורים לפני הפגיעה בקרקע על מנת להאט את עוצמת המכה. למקרה שהמערכת הרקטית לא תפעל, מצויידים דרגשי הצוות בבולמי זעזועים שירככו את מכת הפגיעה.{{הערה|שם=ה1}}

התא המסלולי הוא התא הקדמי ביותר של החללית, אשר משמש את הצוות כאזור עבודה ומגורים לאחר הכניסה למסלול. לפני החדירה לאטמוספירה נפרד התא המסלולי מתא החדירה ונשרף באטמוספירה. התא המסלולי משמש גם כ[[מנעל אוויר]] בעת ביצוע [[פעילות חוץ רכבית]]. בשונה מהתא המסלולי של חלליות הסויוז, התא המסלולי של השנג'ואו כולל:{{הערה|שם=ה1}}

* שתישני לוחות סולאריים (12.24 מ"ר) המפיקים 0.5 [[ואט|קילו-ואט]] בממוצע, ומערכת הנעה הכוללת 16 סילוני [[הידרזין]] המפיקים 5 ניוטון דחף כל אחד. מערכות אלו מאפשרות לתא המסלולי לפעול עצמאית - ללא תאתלות בתא השירות.

בעת שיגור חללית שנג'ואו לחלל, מורכבת על חרטומה מערכת מילוט, אשר בעת חירום (כגון תקלה במשגר) מפרידה את התא המסלולי ותא החדירה מהמשגר. מערכת המילוט מורכבת היא מעין מגדל גלילי צר בגובה 8.35 מטרים בעל 6 מנועים רקטיים מונעים ב[[דלק מוצק]], אשר דחפם הכולל עולה על דחף משגר הלונג מארץ', ובכך מתאפשרת הרחקת החללית מהמשגר. מערכתהמערכת המילוטכוללת ניתנתגם להפעלהאת בצורההמגן אוטומטיתהחיצוני על ידי מערכת השיגור במידה והיא מגלה תקלות בשיגור, או ידנית ממרכז הבקרה או על ידי האסטרונאוטים. במידה והמערכת מופעלת כאשרשל החללית והמשגרהמכסה נמצאיםאותה על כןבעת השיגור, המערכת תביא את התא המסלולי ותא החדירה לגובה ממנו תא החדירה יוכל לפרוש את מצנחו ולנחות בביטחה.{{הערה|שם=ה1}}

{{מיזמים|ויקישתיוףויקישיתוף=Shenzhou program}}

{{הערות שוליים|יישור=שמאל|טורים=כן}}