היריון חוץ-רחמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
β-hCG
שורה 81:
הטיפול נחלק לטיפול כירורגי, טיפול תרופתי או טיפול שמרני (מעקב בלבד). במצבים בהם האישה אינה יציבה המודינמית, יש לייצבה ולטפל באופן כירורגי. במידה והיא יציבה, יש לשקול מעקב, טיפול תרופתי או כירורגי בהתאם למיקום ההריון, גודלו ופרמטרים נוספים.
 
* טיפול שמרני: חלק מההריונות החוץ-רחמיים יתמוססו מעצמם ולא יהיה צורך בטיפול. לצורך טיפול שמרני יש להוכיח סימנים לכך שההריון נספג, כגון ירידה הדרגתית ברמות [[גונדוטרופין כוריוני אנושי|BHCGβ-hCG]]. מעקב רלוונטי לאישה יציבה המודינמית, ללא דימום, כאבי בטן או קליניקה חריפה אחרת, כאשר רמות ה- BHCGβ-hCG ההתחלתיות קטנות מ- 10,000 ויורדות (יש צורך במעקב אחריהן) וכאשר המסה ההריונית קטנה מ- 3 ס"מ ללא דופק עוברי. על האישה חל איסור לקיים יחסי מין כדי לא להחמיר את מצבה.
 
* טיפול תרופתי-: התרופה העיקרית המשמשת בהפסקת הריון חוץ רחמי הינה [[מטוטרקסט]] (MTX). תרופה זו הינה אנלוג של [[חומצה פולית]], המעכבת סינתזת [[DNA]] וחלוקת תא ומביאה לסיום ההריון. השימוש בתרופה נחשב בטוח יחסית והאינדיקציות למתן התרופה הינן יציבות המודינמית, קיומם של סימפטומים קלים, הריון אקטופי הקטן מ- 4 ס"מ, ללא קרע בחצוצרה או דימום לחלל האינטרא-פריטונאלי. בישראל נהוג לתת מנה יחידה של MTX, בעבר ניתנה זריקה באופן מקומי לאזור ההשרשה, כיום הזריקה הינה סיסטמית. תופעות הלוואי הינן קלות יחסית וקשורות בשלשולים, גזים, דיכוי מח העצם, פוטוסנסטיביות, פיברוזיס של הריאות, טוקסיות לכבד ודימום וגינלי. אין לתת את התרופה במידה ויש כיב פפטי, מחלת כבד או כליות, חוסר יציבות המודינמית, רגישות ידועה ל- MTX או בעיות נוספות הקשורות לתופעות הלוואי המיוחסות ל- MTX. יש לעקוב באופן שבועי אחר רמות BHCGβ-hCG עד שיגיעו מתחת ל- 5. יש להימנע מקיום יחסי מין, בדיקות אגן ו- US ווגינלי לאחר מתן התרופה. במידה ורמת BHCGβ-hCG לא יורדת באופן מספק יש לשקול מתן מנה נוספת של MTX, כאשר רמת ירידה מספקת הינה לפחות 15% בין היום הרביעי ליום השביעי לאחר מתן MTX.
 
* טיפול ניתוחי-: ניתוח הינו רלוונטי במצבים בהם הטיפול התרופתי לא ניתן או לא הביא לסיום ההריון, במצבים בהם ערך ה- BHCGβ-hCG גבוה (מעל 5000), במצבי חירום, או הריון הטרוטופי. ניתן לבחור בניתוח שמרני אשר כולל את שימור החצוצרה (salpingotomy): שואבים את העובר מן החצוצרה, לא תופרים את החצוצרה. לאחר הריון אקטופי אחד הסיכון להריון אקטופי חוזר הינו 10% ולאחר שניים- 50%, ועל כן במידה ושוב מתרחש הריון חוץ-רחמי בחצוצרה זו יתבצע ניתוח להסרת החצוצרה. ניתוח הסרת חצוצרה (ניתוח רדיקלי)- יתבצע במצבים בהם החצוצרה נקרעה כתוצאה מההריון, בדימום לא נשלט, בהישנות של הריון אקטופי באותה חצוצרה או במצבים בהם האישה לא מעוניינת בילדים נוספים.
 
{{אזהרה רפואית}}