מאמר חסידות (חב"ד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מועבר מהוספה לערך מנחם מנדל שניאורסון |
||
שורה 10:
המאמרים שנאמרו למעשה מ[[שנות ה-70 של המאה ה-17]] בזמן הקמת חסידות חב"ד על ידי האדמו"ר הראשון שלה ומייסדה, רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] ועד [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] על ידי האדמו"ר השביעי שלה, רבי מנחם מנדל שניאורסון - [[הרבי מליובאוויטש]], נאספו בסדרת מאמרי אדמו"רי חב"ד הכוללת בממוצע של כרך לשנה. למשל [[ספרי הרבי מליובאוויטש#ספרי המאמרים לפי סדר השנים|סדרת ספרי המאמרים של הרבי מליובאוויטש]]. מלבד זאת יש מאמרי חסידות שנאספו בספרים מיוחדים על ידי אדמור"י חב"ד או אף נכתבו במיוחד כספר בפני עצמו כגון [[דרך מצותיך]] שנכתב על ידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]] והודפס על ידו ב[[1911]].
כמה מאמרים חשובים היוו אף מעשה שסימל את תחילת נשיאותו של אדמו"ר בחב"ד, דוגמא לכך היא מאמר החסידות הראשון שאמר האדמו"ר השביעי, [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], במעמד הכתרתו לאדמו"ר בשנת [[1950]], ברגע שהוא החל לומר את המאמר, ניתנה למעשה האות שקיבל על עצמו באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|מנדי קמינקר [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/823632 יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים], אתר בית חב"ד}}. שם המאמר הינו "באתי לגני אחותי כלה" על פסוק בשיר השירים, המאמר כלל בתוכו את נקודת עיקרי משנת תפקיד הדור השביעי בחסידות חב"ד, לפיו פעולת חב"ד עד היום {{הערה|בכל שנה בתאריך העברי הזה (כאשר חגגו מידי שנה את קבלת נשיאותו), אמר מאמר שהיה ביאור על אות אחת מתוך עשרים אותיות מהמאמר של חמיו}}.
היחס של החסידים למאמרים שונה מהיחס לשיחות שאותם החסידים זוכרים בתוכן הדברים ואילו את המאמרים זוכרים בעל פה מתוך הקפדה על דיוק במילים ולעיתים באותיות. בדורות הקודמים היו חסידים שהיו מתבוננים שעות ארוכות במאמרים ללא שימת לב לקורה מסביב, הם היו נזכרים במעמד בו אמר הרבי את המאמר ומציירים לעצמם את פניו בעת אמירת המאמר.
| |||