גריז (חומר סיכה) – הבדלי גרסאות

'''גריז''' (ב[[אנגלית]]: '''grease''') הוא משחה המשמשת כ[[חומר סיכה (הנדסה)|חומר סיכה]] ומורכבת בדרך כלל מ[[תערובת]] של [[תחליב]] [[סבון]] עם [[שמן תעשייתי]] או [[שמן צמחי]]. הסבון מתקבל מתערובת של שומנים אורגניים עם חומרים [[אלקלי]]ים חזקים כגון [[נתרן]], [[ליתיום]], או [[בריום]], היוצרים [[מלח (כימיה)|מלחים]] מתכתיים של [[חומצת שומן|חומצות שומן]]. גריז נפוץ מבוסס על ליתיום, בעוד גריז אשר נועד לעמוד בטמפרטורות גבוהות עשוי להיות מבוסס על חומרים סינטטייםסינתטיים{{הערה|[http://www.barks.com/2002/02-04feat.html Grease: What it is; How it Works]}}. כדי להתאים גריז לנקודות חיכוך גבוהות מאד, או נמוכות מאד, יש ומוסיפים לו [[גרפיט]].

המאפיין הבולט של סוגי הגריז השונים הוא שהם בעלי [[צמיגות]] התחלתית גבוהה, אולם בעת [[מאמץ גזירה]] יורדת דרגת הצמיגות וכמעט משתווה לזו של השמן הנמצא בתערובת. שינוי חד זה בצמיגות נקרא [[טיקסוטרופיה]] (Thixotropy). לעיתיםלעתים נעשה שימוש במונח "גריז" כדי לתאר אף חומרי סיכה בעלי מרקם משחתי או נוזלים בעלי צמיגות גבוהה, אולם חומרים אלה אינם בעלי תכונות טיקסוטרופיות האופייניות לגריז קלאסי. לדוגמה, [[וזלין]] וחומרי ג'ל פחמימני (Petroleum jelly) אחרים אינם מסווגים בדרך כלל כגריז.

גריז נמשח בדרך כלל על מנגנונים מכניים שאותם ניתן לסכך לעיתיםלעתים רחוקות ובמקרים שבהם בשמן סיכוך ינזול ולא ישאר באתר שאותו יש לסכך. גריז משמש אף לאיטום, כדי למנוע חדירת מים וחומרים בלתי דחיסים אחרים. ל[[מיסב]]ים המסוככים בגריז יש מאפייני [[חיכוך]] טובים יותר בגלל צמיגותם הגבוהה.

* GA,{{כ}} GB ו-GC הם חומרי סיכה למיסבי הגלגלים (לחיכוך קל, בינוני וכבד)