קרנות הפנסיה ההסתדרותיות – הבדלי גרסאות

קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הוותיקה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת [[1954]], אולם קדמה לה קרן הפנסיה של עובדי קופת חולים, שהתמזגה לתוכה. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע ל[[עולה חדש|עולים חדשים]], שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות‏‏<ref>‏דב פלג, "[http://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity/Documents/social_sec39.pdf#page=122 סוגיות בפנסיה]", '''ביטחון סוציאלי''', ינואר 1993, עמ' 135-122.‏</ref>), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן.