חוניו השלישי – הבדלי גרסאות

'''חוניו השלישי בן שמעון''' (נפטר ב-[[171 לפנה"ס]]) היה [[כוהן גדול]] בן [[הכהנים בני צדוק|בית צדוק]] ו[[משמרת ידעיה]], צאצא למשפחת [[כהן|כוהנים]] גדולים ונכדו של הכוהן הגדול [[חוניו השני]]. בנו היה [[חוניו הרביעי]]

חוניו החליט לנסוע לאנטיוכיה כדי לפרוש את גרסתו לאירועים בפני המלך סלאוקוס ועל ידי כך לחזק את מעמדו בפני השלטון. אולם לרוע מזלו מת באותה שעה סלאוקוס הרביעי ואחיו [[אנטיוכוס אפיפנס]] עלה לשלטון בשנת [[175 לפנה"ס]]. מדיניותו של אנטיוכוס כללה יד קשה כלפי מצדדי [[בית תלמי]] וחוניו, הפרושאהד את תלמי, סבל מכך. בני טוביה ניצלו את העדרו ויחד עם אחיו המתייוון של חוניו, [[יאסון]], השתלטו על משרת הכהונה הגדולה. יאסון נסע לבקר את אנטיוכוס והצליח, תמורת הגדלת כמות המס המובטחת, לקנות ממנו את משרת הכוהן הגדול. מעשיו של חוניו כתגובה לאירועים אלה אינם ברורים, לפי ספר "חשמונאים ב" הוא ברח ל[[ספרטה]], אולם נראה שבשלב מסוים חזר לאנטיוכיה וחי שם בגלות.

יאסון הודח אחרי שלוש שנים על ידי אחיו של שמעון, המתייוון הקיצוני [[מנלאוס (כהן גדול)|מנלאוס]]. מנלאוס ניצל את שליחותו בידי יאסון אל אנטיוכוס כדי לקנות את הכהונה לעצמו בכסף רב יותר, דבר שגרר מלחמת אזרחים בין יאסון למנלאוס, שמנלאוס ניצח בה. אולם מנלאוס לא היה יכול לעמוד בתשלומים שהתחייב לשלם לשלטון הסלאוקי ונאלץ לאנטיוכיה כדי להסדיר את חובותיו. כשהגיע מלנאוסמנלאוס לאנטיוכיה הוא הצליח לדחות את מועד התשלום של המסים על ידי שיחודו של [[אנדרוניקוס]], פקיד סלאוקי גבוה שמילא את מקום המלך בהיעדרו, בכלים מ[[בית המקדש]]. חוניו, שישב אז באנטיוכיה, יצא נגד מעשיו של מנאלוסמנלאוס ונזף בו בפומבי על שימושו בכלי בית המקדש הקדושים ליהודים כשוחד. נזיפה זו השאירה רושם רב על הקהילה היהודית באנטיוכיה וביהודה. לאחר מעשה זה ברח חוניו, שחשש מנקמתו של מנאלוסמנלאוס, לעיר [[דאפנה]] שליד אנטיוכיה כדי להתגונן ממנו. מנלאוס חשש שחוניו, הכהן הגדול החוקי, יוכל לנצל את הסתבכותו בענייני המסים כדי לשכנע את המלך הסלבוקיהסלאוקי להחזירו לכהונתו. כדי למנוע מהלך כזה הוא שיחד את אנדרוניקוס על מנת שיהרוג את חוניו. זה הוציא את חוניו ממחבואו בהבטחות שווא, והוציאו להורג באנטיוכיה.