קרב מונס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמעט מוכן
הערך מוכן, אסמכתא לכמות החיילים הקבורים היום מהערך הרלוונטי באנגלית על בית הקברות עצמו
שורה 48:
==סיום ותוצאה==
[[תמונה:German advance (1914).jpg|250px|thumb|כוחות בריטים בנסיגה הגדולה.]]
בערב ה-24 לחודש בהריטים נסוגו בהצלחה לקוים המתוכננים בולנסיין ובדרך למובוגלמובוז', אך שם לא נפסקה הנסיגה. בהתחשב בעדיפות הכמותית של הארמיה הראשונה של הגרמנים, ועקב נסיגת הצרפתים לכוחות של חיל השילוח לא נותרו הרבה ברירות. הגיס הראשון נסוג ל[[לנדרס]], והגיס השני ל-[[לה שאטו]], עמוק יותר לתוך שטח צרפת. בהמשך מהלך האירועים הוביל לאירוע הקרוי [[הנסיגה הגדולה]] שנמשך קרוב לשבועיים ובמהלכו עברו הכוחות הבריטים והצרפתים מהחזית, לעומק העורף הצרפתי מעל 400 קילומטר. במהלך שבועיים אלה לבריטים היו כמה היתקלויות עם הגרמנים שהצליחו לרדוף אחריהם ולהגיע קרוב לכוחות הנסוגים מה שהוביל לקרבות תוך כדי נסיגה, בין היתר [[קרב לה שאטו]] ב[[26 באוגוסט]], וקרבות ב[[אטרה]] ב[[27 באוגוסט]] וב[[נרני]] ב[[1 בספטמבר]].
 
שני הצדדים הצליחו להגיע להישגים בקרב. הריטים, במיעוט דל מול הכוח הגרמני העדיף בגודלו פי 3 הצליחו להדוף את האויב במשך קרוב ליומיים תוך גרימת אבדות כבדות הרבה יותר מאלה שספגו, והצליחו לסגת בצורה מסודרת למשעי. הם השיגו את המטרה האסטרטגית שהציבו לעצמם במלואה. הם הצליחו להגן על הארמיה החמישית של הצרפתים מפני איגוף גרמני. להישג הטקטי בקרב היה ערך רב בהעלאת המורל בקרב החיילים הבריטים. מדובר היה בקרב הראשון שלהם ביבשת אירופה מאז [[מלחמת קרים]] התרחשה קרוב ל-60 שנים קודם לכן והיו ספקות בקשר לשאלה איך הם ילחמו מול צבאות אירופאיים. הרגשת החיילים הייתה שהם יצאו מהקרב עם ידם על העליונה. הגרמנים מצידם הבינו שהם ספגו מכה מצבא אליו התייחסו בהכנותהים כאל חסר חשיבות.
שורה 55:
 
==מורשת==
{{בעבודה}}
במורשת הקרב הבריטית הלחימה שנערכה במונס נתפסה כנצחון גורף. בהיסטוריה הבריטית הקרב קיבל מעמד כמעט [[מיתוס|מיתי]], ונרשם כנצחון חסר סיכוי של מעטים מול רבים, עד כדי כך שהשוו את הקרב ל[[קרב אז'נקור]]. למעשה היה מיתוס שנוצר לגבי קרב זה גרס ש"מלאכי מונס", לוחמים בדמות מלאכים שתוארו כמו קשתים מאז'נקור שהצילו את הבריטים ועצרו את התקדמות הגרמנים.
 
חיילים של חיל השילוח הבריטי שלחמו בקרב היו זכאים בהמשך למדליית [[כוכב 1914]] שכונתה גם כוכב מונס. עיטור זה הוענק לכל מי שלחם בצבא הבריטי בחזית הבלגית והצרפתית בין ה[[5 באוגוסט]] וה[[22 בנובמבר]] באותה שנה. הייתה שמועה שטענה ל[[פקודת יום]] של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] שדרש מחייליו "להכחיד את הבריטים הבוגדניים". השמועה השיגה את מטרתה בהעלאת המוטיבציה והמורל בקרב החיילים בלחימה נגד הגרמנים. לא נמצאו ראיות לכך שאכן יצאה פקודת יום שכזאת ואכן הקייזר הגרמני הכחיש את קיומה אחרי המלחמה. ככל הנראה, לפי מחקרו של הגנרל פרדריק מוריס, מקורה של הפקודה הייתה בפרופוגדנה הבריטית.
 
אחרי הקרב הגרמנים הקימו את בית הקברות הצבאי סיינט סימפוריין ששימש לקבורת חיילים גרמנים, בריטים ואירים, והועבר לידי מדינות ההסכמה בתום המלחמה. בית הקברות הוקם לזכר הנופלים משני הצדדים הלוחמים ובמרכזו הוקמה מצבה בגובה 7 מטרים עם כיתוב בגרמנית: "לזכר הגרמנים והאנגלים שנפלו בפעולות בסמוך למונס ב-23 וב-24 באוגוסט." במקור נקברו 245 גרמנים ו188 בריטים ואירים בבית קברות זה ולאחר מכן עוד קברים של חיילים ממוצא בריטי, קנדי וגרמני. היום קבורים שם 513 חיילים בסך הכל. לפחות 60 מהגופות שנקברו שם לא זוהו ומצבה מיוחדת הוקמה לזכר חמישה חיילים מהרג'ימנט המלכותי האירי שככל הנראה לא זוהו. יש בבית הקברות מצבות מיוחדות נוספות לזכרם של חיילים נוספים שזהותם לא נודעה. בבית הקברות אף קבורים החחלים שלפי הדעה הרווחת היו הנופלים הראשון והאחרון מבין חיילי [[חבר העמים הבריטי]].
 
[[en:Battle of Mons]]