היסטוריה של המדע – הבדלי גרסאות

}}

 

 

בעקבות ספרו של '''[[תומאס קון]] (Kuhn)'''- '[[המבנה של מהפכות מדעיות]]' (The Structure of Scientific''' Revolutions'''), החלו לכתוב את ההיסטוריה של המדע אחרת ממה שהיה נהוג. קון יוצא כנגד התפיסה שהתפתחות מדעית היא, כפי שטוענים רבים- תהליך הדרגתי שבאמצעותו מתווספים פרטים (מכלול העובדות, התיאוריות והשיטות המקובצות בספרים מקובלים) אל ערמת המלאי הגדלה ללא הרף. אם כך טוען קון, אזי ההיסטוריה של המדע היא לפיכך רישום לפי סדר הופעתן הן את ההתווספויות הללו, הבאות זו לאחר זו והן רישום של המכשולים שעיכבו את הצטברותן. ההיסטוריון של המדע, מצטייר אפוא כבעל שתי משימות. מצד אחד עליו לקבוע לגבי התקופה בה הוא עוסק, על ידי מי ומתי בדיוק התגלו או הומצאו כל עובדה, חוק ותיאוריה מדעיים. ומצד אחר עליו לתאר ולהסביר את אוסף הטעויות, המיתוסים והאמונות הטפלות שגרמו להאטת קצב ההצטברות של מרכיבי ספר המדע המודרני. קון כאמור, יוצא כנגד תפיסה זו וטוען במקום, ש- {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשנים האחרונות כמה היסטוריונים של המדע מתקשים יותר ויותר למלא את התפקידים שמועידה להם התפתחות זו בדרך של הצטברות. אולי אין המדע מתפתח באמצעות הצטברות של תגליות והמצאות בודדות. כמו כן, נתקלים אותם היסטוריונים בקשיים גדלים והולכים בבואם להבחין בין המרכיב ה'מדעי' בתצפיות ובאמונות העבר לבין מה שכינו קודמיהם בלא היסוס 'טעות' או 'אמונה טפלה' . ככל שמתעמקים במחקר הולכים ומשתכנעים כי השקפות שונות שרווחו בעבר היו בכללן לא פחות מדעיות}} . תפיסתו של קון הובילה בהכרח לשינוי היסטוריוגרפי. ''''התוצאה של כל הספקות והקשיים האלה היא מהפכה היסטוריוגרפית בחקר המדע''''{{הערה|תומס קון, המבנה של מהפכות מדעיות (תל אביב: ידיעות ספרים 2005) עמ' 35-36.}} .