מעבר נוגה על פני השמש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בערך מחמש וחצי עד שבע וחצי
שורה 2:
'''מעבר נוגה על פני השמש''' (או '''הטרנזיט של נוגה על פני השמש''') מתרחש כאשר [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נוגה]] עובר בין [[כדור הארץ]] ו[[השמש]]. במעבר זה, כוכב הלכת נוגה מכסה חלק קטן מפני השמש כפי שהם נצפים מכדור הארץ. נוגה נראה במהלך המעבר כדיסקה אפלה קטנה, אשר נעה על פני השמש. מישכו של המעבר הוא כמספר שעות - המעבר שאירע בשנת [[2004]] נמשך כשש שעות<ref>תיאור המעבר ב[http://learn.snunit.k12.il/galim/news/upload/venus/venus.html אתר סנונית]</ref>. במובנים רבים, מעבר נוגה על פני השמש דומה ל[[ליקוי חמה]]: המשותף לשניהם הוא התלכדות של גוף שמימי כלשהו עם הקו שבין כדור הארץ לשמש. אולם, להבדיל מליקוי חמה, בו ה[[ירח]] מסתיר חלק ניכר מפני השמש, במעבר זה רק חלק זעום מפני השמש מוסתר על ידי נוגה. על אף שקוטרו של נוגה גדול פי ארבעה מזה של הירח, הוא מרוחק יותר מכדור הארץ, ועל כן גודלו הנראה קטן יותר. לפני עידן ה[[לוויין|לוויינים]] ומחקר ה[[חלל]], נעזרו מדענים בתצפיות במעבר נוגה על פני השמש ובשיטת ה[[פרלקסה]] כדי לחשב את מרחק כדור הארץ מהשמש.
 
מעברי נוגה על פני השמש הם בין התופעות האסטרונומיות הניתנות לחיזוי הנדירות ביותר. המעברים מתרחשים בזוגות, כשבין כל זוג מעברים מפרידות שמונה שנים. בין שני זוגות יש רווח של 121.5 או 105.5 שנים. משך המחזור הכולל הינו 243 שנים. המעבר הקודם למעבר שהתרחש בשנת 2004 היה בשנים [[1874]] ו-[[1882]]. המעבר הבא עתיד להתרחש ב-[[6 ביוני]] [[2012]]. המעבר יתחיל עוד לפני הזריחה מישראל ויהיה באמצעו בשעת הזריחה בישראל. הצפייה תתאפשר מישראל מהזריחה ועד כשעתיים וחצי לאחריה.
 
לשם צפייה במעבר נוגה על פני השמש יש להצטייד באמצעי בטיחות להגנת ה[[עין]]. צפיה ב[[פוטוספירה]] של השמש בעין בלתי מזוינת עלולה לגרום לנזק חמור וקבוע.