|
==ביוגרפיה==
גולדברג גדל ב[[גבעתיים]]. הוא למד בבית הספר התיכון "דוד קלעי". לאחר [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] סיים קורס [[חובש]]ים קרביים והחל את דרכו כמדריך בביה"ס לרפואה צבאית ([[בה"ד 10]]). בשנת [[1978]] יצא לקורס קצינים ובהמשך מונה למפקד קורס חובשים קרביים. לאחר שנה מונה לקצין ההדרכה של ביה"ס לרפואה צבאית.
גולדברג שירת ב[[שירות קבע|צבא הקבע]] ושימש בתפקידי ראש מדור הדרכה חילי, מפקד חוליית ההדרכה הארצית של חיל הרפואה, [[קצין אג"ם]] רפואה פיקוד מרכז, ראש ענף חובשים, סגן מפקד ביה"ס לרפואה צבאית, ראש ענף ארגון והדרכה חילי וסגן מפקד רפואה בפיקוד מרכז. בשנת [[1996]] הועלה לדרגת [[אלוף משנה]] ומונה לתפקיד מפקד ביה"ס לרפואה צבאית. בתום תפקידו מונה לתפקיד עוזר קצין הרפואה הראשי לארגון אותו מילא עד מועד פרישתו מצה"ל בשנת [[2000]].
גולדברג הוא בוגרבעל [[תואר ראשון]] ו[[תואר שני|שני]] במ[[אוניברסיטת תל אביב]], תואר שני בביהמביה"ס לרפואה של הצבא האמריקאי בבריאות הציבור וניהול רפואי ותואר שלישי בניהול מערכות בריאות באוניברסיטתמ[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
לאחר פרישתו מצבא הקבע הצטרף גולדברג לסגל הפקולטה למדעי הבריאות ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
גולדברג שימש באוניברסיטת בן-גוריון בתפקידי ראש המחלקה ל[[רפואת חירום]], מנהל ביה"ס למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש רקנאטי, סגן דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ויושב ראש ועדת ההוראה הפקולטית.
גולדברג הוא חבר [[סנאט]] האוניברסיטה וחבר בוועד המנהל. הוא [[פרופסור מן המניין]] לניהול מערכות בריאות. הוא פרסם עשרות פרסומים מדעיים בתחום הניהול הרפואי ורפואת החירום, והנחה תלמידים רבים לתארים מתקדמים. הוא זכה פעמים רבות בתואר מרצה מצטיין פקולטטי ואוניברסיטאי.
גולדברג הוא חבר פעיל בוועדות מרכזיות באוניברסיטה, במערכת הביטחון ובמערכת הבריאות בישראל ומשנת [[1999]] מכהן כחבר המועצה הלאומית ללוגיסטיקה במערכות הבריאות ועומד בראש הוועדה המדעית של המועצה.
באוגוסט 2010 , מונה פרופ' גולדברג לתפקיד המשנהלמשנה לרקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
גולדברג נשוי ואב לשלושה ילדים.
| 