היסטוריה של המדע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 26:
 
== ההיסטוריה הישנה ==
'''ההיסטוריה הישנה היא כתיבת ההיסטוריה הנפוצה של המדע לפני פרסום ספרו של תומאס קון- המבנה של מהפכות מדעיות'''.
 
==== מאפייני ההיסטוריה הישנה ====
===== היסטוריה של גיבורים [[Great Man theory]] =====
כתיבת ההיסטוריה נתפסה ככתיבה על דמויות הירואיות ועל ידיהן- גברים מכובדים, בעלי כריזמה והשכלה, אשר השתמשו במעמדם החברתי-פוליטי על מנת להשפיע על כתיבת ההיסטוריה על פי זווית ראיתם. תיאוריה זו התפרסמה ב-[[1840]] על ידי הכותב הסקוטי [[תומאס קרלייל]] ([[Thomas Carlyle]]) ובה רשם כי '''ההיסטוריה של העולם היא הביביליוגרפיה של גיבורים'''. כמו כן כותב ג'ון גריבין([[John Gribbin]]) בספרו ''''היסטוריה של המדע'''{{הערה|גון גריבין, היסטוריה של המדע ( תל אביב: ידיעות ספרים 2010)}}''' {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. נראה לי טבעי לנקוט גישה שהיא ביוגרפית בעיקרה ביחס לתולדות המדע, בתקווה לברר מהו הדבר שמריץ את המדען.. אני יודע שגישה זו אינה אהודה במיוחד על ידי היסטוריונים, ואפשר שכל ההיסטוריונים המקצועיים שקראו את ספרי עד כה יאשימו אותי בגישה מיושנת, או אפילו ריאקציונרית}}. היסטורית הגיבורים, בעצם מתמקדת התהליכים האישיים של הגיבור, כדרך שבה הגיע למסקנותיו. החשוב בכתיבה זו היה התהליך המנטלי שחל על הגיבור וחייו האישיים שהשפיעו על צורת מחשבתו.
 
===== הסתכלות העבר בראי ההווה =====
כתיבת ההיסטוריה הישנה מאופיינת לעיתים קרובות בכך שישנה בחינה וכתיבה סלקטיבית של אירועי העבר בראי הזמן הנוכחי, קרי ההווה. 'חשוב' הוא מה שחשוב היום. ההיסטוריה הישנה זכתה לכינוי 'presentist'(מלשון הווה) שכן היא משתמשת בידע עכשווי בן הזמן בכדי להבין ולתת פירוש (אנכרוניסטי לעיתים) לאירועים היסטוריים כמו כן, גם בגלל הבחירה הסלקטיבית שעושה הגישה בכתיבה ההיסטורית (כתיבה על אירועים שנתפסים כחשובים היום וזניחתם של אירועים אחרים, לא רלוונטים כביכול){{הערה|<div class "mw-content-ltr">Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY:
A Review and Critique" in History of Psychology 2006, Vol. 9, No. 1, 20</div>}} . 'old histories select certain psychologists because their work is relevant to current problems, and an
explicit attempt is often made to interpret past work in light of present knowledge'
 
===== העבר כמוביל באופן בלתי נמנע להווה שהוא הווה טוב – וויגיזם [[Whig history]] =====
ההיסטוריה הוויגית טוענת כי השתלשלויות העבר הן התקדמות בלתי נמנעת לקראת ההווה ולתוצאותיו-אשר תמיד יהיה טוב יותר, תוך התעלמות מתיאוריות כושלות ומבויים סתומים. המדע נתפס כתחום שעובר תהליך, מידע מועט בעבר לידע רב ונכון בהווה. ההנחה היא שכיום המדע 'יודע' יותר מבחינה אובייקטיבית מאשר בעבר. תיאור זה של תהליך המוביל לקידמה 'טובה' ו'נכונה' טומן בחובו גם ביקורות על מדענים קדומים 'לא מוצלחים' אשר 'עיכבו' את התפתחות המדע. ''''we might note that it is difficult to write a Whiggish history without critique—to demonstrate progress, someone before us must have been wrong''''{{הערה|Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY:
A Review and Critique" in History of Psychology 2006, Vol. 9, No. 1, 21
}}
ג'ון גריבין כתב כי:' '''אני דוחה את תפיסתו של תומאס קון בדבר 'מהפכות' במדע ורואה בהתפתחות המדע תהליך של צעד אחר צעד.. הבנייה הדרגתית על בסיס מה שנעשה לפנים''' '{{הערה|גון גריבין, היסטוריה של המדע ( תל אביב: ידיעות ספרים 2010) עמ' 671
Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY:}}.
}}.
 
===== מקורות משניים =====
בצורת הכתיבה של היסטוריה ישנה, נעשה לרוב שימוש רב ב[[מקורות משניים]]. [[מקורות ראשוניים]] אם אכן מוזכרים הינם בעיקר פרסומים רשמיים כגון מאמרים.
 
===== אינטרנליזם =====
קרי, כתיבה מנקודת המבט הפנימית של הדיסציפלינה והתייחסות רק לגורמים אינטלקטואליים. בהיסטוריה הישנה, יופיעו לעיתים פריטים זניחים הקשורים לביוגרפיה של הגיבור בעוד שפרטים רחבים ואקוטיים מתחומי הכלכלה, התרבות והפוליטיקה כדוגמא לא מוזכרים כלל למרות שהם הם היו בעלי השפעה מכריעה לעיתים, בין אם מודעת ובין אם לא על הגיבור{{הערה|Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY:
A Review and Critique" in History of Psychology 2006, Vol. 9, No. 1, 19
}}. ביטוי מובהק לגישה זו ניתן למצוא שוב אצל גריבין: ' '''מטרתי הייתה לספר לכם על האנשים שעשו את המדע ואיך הם עשו אותו. ההשקפה הזאת על המדע קרובה לתפיסה שבמידה מסויימת נפרד המדע מהתהפוכות הכלכליות והחברתיות המתרחשות בעולם בכללותו וגם שלאמיתו של דבר הוא עוסק בחיפוש אמת אובייקטיבית''' '{{הערה|גון גריבין, היסטוריה של המדע ( תל אביב: ידיעות ספרים 2010) עמ' 671}}.
 
===== מדענים בדימוס ככותבי היסטוריה =====
את ההיסטוריה הישנה כותבים לרוב אנשי מדע חסרי מיומנות וניסיון בכתיבת היסטוריה. כנאמר, כותבי ההיסטוריה היו לרוב אנשים "הירואיים", אמנם לרוב עם מעמד השכלתי, אך בצורה אשר בפי היסטוריונים 'חדשים' ומדענים מקצועיים, יקראו 'חובבנים'.
 
===== התמקדות ברעיונות ותאוריה =====
'''ולא בפרקטיקה וניסויים'''. לרוב ההיסטוריה הישנה תיכתב כהצגת רעיון או תיאוריה, אשר תיכתב מתוך חוויה אישית או רעיון מתגבש, כאשר הכתיבה על רעיון או תאוריה זו לא תהיה כנסיון להוכיח את התיאוריה בדרכי ניסוי או הוכחות, אלא כחזון אישי תיאורטי.
 
==== דוגמאות להיסטוריה ישנה ====
שורה 64 ⟵ 63:
2. מתוך האינציקלופדית סטנפורד לפילוסופיה: הגדרה על גלילאו גלילי כאחת הדמויות המרכזיות למהפכה המדעית של המאה ה-17. טיב עבודתו נדרשת להעברה חוזרת ונשנת:
‘<div class="mw-content-ltr">Galileo Galilei (1564–1642) has always played a key role in any history of science and, in many histories of philosophy, he is a, if not the, central figure of the scientific revolution of the 17th century. His work in physics or natural philosophy, astronomy, and the methodology of science still evoke debate after over 360 years. His role in promoting the Copernican theory and his travails and trials with the Roman Church are stories that still require re-telling.’
<sub>Machamer, Peter, "Galileo Galilei", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Spring 2010 Edition) , Edward N. Zalta (ed.), URL http://plato.stanford.edu/archives/spr2010/entries/galileo</div></sub>
 
 
3. "ואלס קרא את לייאל והבין, כמו שדרווין הבין, כי השינוי הגיאולוגי ההדרגתי עשוי ללמד על שינויים הדרגתיים דומים במינים הביולוגיים. הוא קרא את תיאור מסע הביגל של דרווין. הוא קרא את מלתוס, וגם הוא שאבממנו את רעיון ההישרדות הדיפרנציאלית. ואלאס אפילו חווה "רגע מלתוסיאני" שמזכיר את הבזק ההשראה של דרווין".
שורה 77 ⟵ 75:
==== מאפייני ההיסטוריה החדשה ====
===== דגש על קהילות, חברות- פחות על אנשים גדולים =====
בצורתה הגולמית ביותר נותרה ההיסטוריה הישנה 'תקועה' בתבניות של המחצית השנייה של המאה התשע- עשרה, קרי, תיאור של 'מאורעות כבירים' ושיפוט של 'אנשים דגולים' ( או היפוכם- 'אנשים ממש נוראים'). אמנם ייראה זה אווילי להכחיש כי היו ועדיין יש גברים ונשים שאפשר לכנותם 'דגולים', אך ברור פחות ופחות באילו נסיבות יש להעניק תואר זה, והאם יש בו כדי ללמדנו על אותו אדם דגול או דווקא על הטעמים של ההיסטוריון שהטביע את התווית. באיזה שלב, למשל, מסתיימת ה'גדולה' ונדרשת סתם 'יכולת'? האם ל'אנשים מוכשרים' אין שום תפקיד בהיסטוריה? ומי החליט מי יהיו אותם 'אנשים דגולים'?{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 86}} על כן, בכתיבת ההיסטוריה החדשה נמצא יותר דגש על הכלל, על החברה ועל הקהילה שהמדען היה חלק בלתי נפרד ממנה. לדוגמא: אי אפשר להטיל רק על [[מרטין לותר]] (Luther) את האחריות למה שהתרחש בתקופתו. הואיל ול[[תשעים וחמש התזות]] שלו היה קהל, ובחירותיו של קהל זה ( והתוצאות הבלתי צפויות של אותן בחירות) השפיעו גם הן על מהלך העניינים. יתר על כן, הבחירות והתוצאות הללו באו לידי ביטוי בתוך הקשר של מבנים חברתים, כלכליים ורעיונות תרבותיים{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 86-87}} . בספרה של [[ג'ינט בראון]] (Browne)- [[מוצא המינים של דרווין]] '''(Darwins Origin of Spiecis)''' היא מציינת לא פעם איזכורים כגון : ' '''העולם שאליו חזר עתה דרווין רעש וגעש מרוב שינוי ורעיונות של שינוי'''{{הערה|ג'נט בראון, מוצא המינים ( תל אביב: ידיעות ספרים 2009) עמ' 54}} ' '''או ' '''..דרווין חי גם הוא באותו עולם. הוא הסתובב פחות או יותר בחוגים שבהם הסתובב מלתוס והכיר כמה מהאנשים שהכירו את מלתוס..''' '{{הערה|ג'נט בראון, מוצא המינים ( תל אביב: ידיעות ספרים 2009) עמ' 61.}} .
 
===== קונטקסטואליזם =====
קרי - לראות דברים בהקשרם בעיקר מבחינת חשיבותם ניתן לכנות זאת גם כ-תיאור העבר בראי העבר. ללא ספק אפשר למצוא תבניות בעבר, אך לא ברור עד כמה הן תבניות שהיו קיימות מלכתחילה או שהינן תבניות שההיסטוריונים מניחים את קיומן. לאנשים בעבר היו תבניות משלהם, לעיתים מודעות ולעיתים לא, בנוגע לשאלה כיצד מתנהלים החיים. תבניות אלו הינן תמיד יחודיות לזמנן. על כן, חשוב לתאר את העבר בעיני העבר תוך העדר משוא הפנים{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 95}}. במקום לחפש את תרומותיו הקבועות ועומדות של מדע ישן יותר לעמדתנו העכשווית, מנסים ההיסטוריונים החדשים להבליט את השלמות ההיסטורית של אותו מדע בזמנו הוא. הם שואלים למשל, לא על הקשר שבין דעותיו של גלילאו ובין אלה של המדע המודרני, אלא על הקשר שבין דעותיו ובין אלה של קבוצתו וזמנו{{הערה|תומס קון, המבנה של מהפכות מדעיות (תל אביב: ידיעות ספרים 2005) עמ' 36.}}. סטיבן שייפין (Shapin) טוען בספרו ' '''המהפכה המדעית''' ' (The Scientific Revolution) כי 'העובדה שאנו מספרים סיפורים על גלילאו, בויל, דקראט וניוטן משקפת דבר מה על אודות אמונותינו המדעיות, בנות סוף המאה ה-20 ומשהו שאותו חשוב לנו לשמר באותן אמונות. רוב בני המאה ה-17 לצורך העניין לא שמעו מעולם על אבותיהם המדעיים ואמונותיהם בנוגע לעולם הטבע ודאי היו שונות מאוד מאלה של אותם אבות. רוב בני המאה ה-17 לא ידעו שהם חיים ב-'מאה ה-17' ולא היו ערים לקיומה של מהפכה מדעית.
 
===== מקריות =====
(אירועים יכלו להתפתח אחרת- היה יכול להיות גם מדע אחר) בסוף המאה ה-19 נטו לראות בהיסטוריה ככלל ובמדע בפרט נרטיב של 'קדמה' והאמינו שהחברה נמצאת בשיא ההתקדמות האנושית האפשרית או קרובה אליו. עם סוף המאה העשרים ולאחר השבר של שתי מלחמות העולם החלו לפקפק באותה צעידה חד משמעית אל עבר ה-'טוב יותר' וה- 'נכון יותר'. אין בזה כדי לטעון שההפך הוא הנכון- שאנחנו נתונים בהידרדרות, טענה שלא תהיה אלא עוד 'נרטיב גדול'{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 94}} . למעשה, המדע של היום הוא 'מקרי', תוצאה בלתי מכוונת. בספרה ''' "מוצא המינים של דרווין" ''' כותבת ג'נט בראון: "דרווין לא סבר שהיצורים נעים קדימה לעבר יעד עתידי בכוח טלאולוגיה או יד מכוונת, ולא נשען על רעיון של מאמץ פנימי או כוח רצון המניעים את השינויים האדפטיביים בכיוונים ספציפיים.."{{הערה|ג'נט בראון, מוצא המינים של דרווין,(ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות וספרי חמד2009) עמ' 97-98.}} . עיקר הדברים שקרו ואולי כלל הדברים שקרו הם תוצאת מעשיהם של אנשים שניסו להשיג מטרות מסוימות ושלרוב לא הייתה להם הפרספקטיבה לראות מה יהיו השלכות מעשיהן. אנשים עושים דברים מסיבות ובנסיבות הקשורות להווה שלהם{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 96}} . מעניין לציין שישנה טענה שלפיה כבר היוונים הקדמונים עמדו על סף המהפכה המדעית אך ברגע האחרון הם ''' 'לקחו את הפנייה הלא נכונה' '''{{הערה|יובל הררי, קיצור תולדות האנושות( אור יהודה: דביר 2011) עמ'261}} .
 
===== מקורות ראשוניים =====
ההיסטוריה החדשה שמה דגש על שימוש במקורות ראשוניים ובפרט על תכתובות לא פורמליות כגון תכתובת אישית שכן אלו נחשבות 'אמינות' יותר ונטולות משוא פנים כלשהו.
 
===== השפעות חברתיות ( אידיאולוגיה, דת, פוליטיקה וכו') =====
השפעתו של [[מרקס]] (Marx) על ה[[היסטוריוגרפיה]] במאה העשרים הייתה רבה. מרכיבי המפתח במחשבתו הושרשו עמוק ברעיונותיהם של היסטוריונים, בין היתר של ההיסטוריונים של המדע. התובנה היא שנסיבות חברתיות וכלכליות משפיעות על הדרכים בהן אנשים חושבים על עצמם, על חייהם ועל העולם הסובב אותם. או כמו שמרקס עצמו אמר ''' 'בני האדם יוצרים את ההיסטוריה שלהם, אך אין הם יוצרים אותה מרצונם החופשי. הם אינם עושים זאת בנסיבות שבהן הם עצמם בחרו, אלא תחת נסיבות שניתנו והועברו אליהם ישירות מן העבר' '''{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 89}} . על פי ההיסטוריה החדשה, השפעות אנתרופולוגיות, סוציולוגיות, כלכליות, דתיות ואידיאולוגיות הינן מכריעות ולא ניתן להבין את התופעות השונות בלעדיהן. סטיבן שייפין כותב בספרו כי ''' '.. בשנים האחרונות היסטוריונים אינם מסכינים עוד עם ההתייחסות המסורתית לרעיונות כאילו הם מרחפים בחופשיות במרחב המושגי. תיאורים קודמים של המהפכה המדעית מסגרו אותה במונחים של רעיונות אוטונומיים ומנטליות נטולת גוף, אך הנוסחים החדשים יותר מתעקשים על החשיבות שבמיקום הרעיונות בהקשר תרבותי וחברתי רחב יותר. היום אנו שומעים יותר מבעבר על היחס שבין השינויים המדעיים של המאה ה-17 לבין שינויים בדפוסים דתיים, פוליטיים וכלכליים' '''{{הערה|סטיבן שייפן, המהפכה המדעית (תל אביב: רסלינג 2009), עמ' 12.}}. לכן, הוא מניח כמובן מאליו שהמדע הוא פעילות הממוקמת בהקשר היסטורי וחברתי ושיש להבינו ביחס להקשרים שבתוכם הוא מתרחש{{הערה|סטיבן שייפן, המהפכה המדעית (תל אביב: רסלינג 2009), עמ' 17.}} .
 
===== היסטוריה שנכתבת ע"יעל ידי היסטוריונים =====
את ההיסטוריה החדשה כותבים לרוב היסטוריונים מקצועיים של המדע. על פי ההיסטוריונים החדשים יש לבחון את ההיסטוריה של המדע על ידי שיטות מחקר ומתודה היסטורית.
 
===== דגשים על פרקטיקה וניסוי =====
שורה 98 ⟵ 96:
 
==== דוגמאות להיסטוריה החדשה ====
 
מתוך מאמרו של לובט, NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY: A Review and Critique, ראיית ההשפעה החברתית על ההיסטוריה של המדע:
<div class="mw-content-ltr">“Kurt Danziger explored the surprising changes in research methodology between 1880 and 1940, arguing that the objectivity, quantification, and asymmetrical relationship between experimenters and participants that are now considered uncontroversial parts of the scientific method are in fact a fairly recent invention and that their ascent has moreto do with societal factors than with purely scientific concerns.”
<big><sub><sub>Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY: A Review and Critique" in History of Psychology 2006, Vol. 9, No. 1, 23</sub></div></sub></big><br />
 
 
עוד ממאמרו של לובט: ההיסטוריה החדשה הולכת לכיוון ביקורתית ולא טקסית, ניגשת להקשר ולא לרעיונות, מתקדמת מעבר רעיונותיהם של "האנשים הדגולים..":
שורה 124 ⟵ 120:
לובט במאמרו מביא את גישתו של [[לארי לאודן]]: ‘<div class="mw-content-ltr">[[Galileo Galilei]] (1564–1642) has always played a key role in any history of science and, in many histories of philosophy, he is a, if not the, central figure of the scientific revolution of the 17th century. His work in physics or natural philosophy, astronomy, and the methodology of science still evoke debate after over 360 years. His role in promoting the Copernican theory and his travails and trials with the Roman Church are stories that still require re-telling.
<sub>'''Machamer, Peter, "Galileo Galilei", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Spring 2010 Edition Edward N. Zalta (ed.), URL http://plato.stanford.edu/archives/spr2010/entries/galileo</div></sub>'''
 
 
“<div class="mw-content-ltr">Laudan (1992) characterized the new history of science as based on “high-faluting and ill-formulated theories” from “continental philosophy, literary theory, cultural anthropology, and the gurus of postmodernism” (pp. 479–480) and argued that the new historians’ focus on social context makes them ignore the mental activity of the scientist.”
B<sub>'''Benjamin J. Lovett, "THE NEW HISTORY OF PSYCHOLOGY: A Review and Critique" in History of Psychology 2006, Vol. 9, No. 1, 25</div></sub>'''
מזווית ראייתו של פילוסוף של המדע, ההיסטוריה החדשה של המדע מבוססת על 'תיאוריות גבוהות וחולות, ומתמקדת בהקשר החברתי שהשפיעו על ההיסטוריה, ומתעלמת מהפעילות המנטלית של המדען והשפעותיה.
 
== ביביליוגרפיה: ==