היסטוריה של המדע – הבדלי גרסאות

בצורתה הגולמית ביותר נותרה ההיסטוריה הישנה 'תקועה' בתבניות של המחצית השנייה של המאה התשע- עשרה, קרי, תיאור של 'מאורעות כבירים' ושיפוט של 'אנשים דגולים' ( או היפוכם- 'אנשים ממש נוראים'). אמנם ייראה זה אווילי להכחיש כי היו ועדיין יש גברים ונשים שאפשר לכנותם 'דגולים', אך ברור פחות ופחות באילו נסיבות יש להעניק תואר זה, והאם יש בו כדי ללמדנו על אותו אדם דגול או דווקא על הטעמים של ההיסטוריון שהטביע את התווית. באיזה שלב, למשל, מסתיימת ה'גדולה' ונדרשת סתם 'יכולת'? האם ל'אנשים מוכשרים' אין שום תפקיד בהיסטוריה? ומי החליט מי יהיו אותם 'אנשים דגולים'?{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 86}} על כן, בכתיבת ההיסטוריה החדשה נמצא יותר דגש על הכלל, על החברה ועל הקהילה שהמדען היה חלק בלתי נפרד ממנה. לדוגמא: אי אפשר להטיל רק על [[מרטין לותר]] (Luther) את האחריות למה שהתרחש בתקופתו. הואיל ול[[תשעים וחמש התזות]] שלו היה קהל, ובחירותיו של קהל זה ( והתוצאות הבלתי צפויות של אותן בחירות) השפיעו גם הן על מהלך העניינים. יתר על כן, הבחירות והתוצאות הללו באו לידי ביטוי בתוך הקשר של מבנים חברתים, כלכליים ורעיונות תרבותיים{{הערה|ג'ון ארנולד, היסטוריה (תל אביב: ידיעות ספרים 2000) עמ' 86-87}} . בספרה של [[ג'ינט בראון]] (Browne)- [[מוצא המינים של דרווין]] '''(Darwins Origin of Spiecis)''' היא מציינת לא פעם איזכורים כגון : ' '''העולם שאליו חזר עתה דרווין רעש וגעש מרוב שינוי ורעיונות של שינוי'''{{הערה|ג'נט בראון, מוצא המינים ( תל אביב: ידיעות ספרים 2009) עמ' 54}} ' '''או ' '''..דרווין חי גם הוא באותו עולם. הוא הסתובב פחות או יותר בחוגים שבהם הסתובב מלתוס והכיר כמה מהאנשים שהכירו את מלתוס.{{הערה|ג'נט בראון, מוצא המינים ( תל אביב: ידיעות ספרים 2009) עמ' 61.}} .