הירנומה קיאיצ'ירו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ סקריפט החלפות (אידאולוג, כישלון)
שורה 36:
הירנומה יצא בגלוי כנגד השחיתות ב[[פוליטיקה של יפן]], וגישה זו התרחבה לאחר זמן מה גם להשפעות זרות, כגון [[סוציאליזם]] ו[[דמוקרטיה ליברלית]]. יחד עם [[גנרל]] [[סדאו אראקי]] הוא הקים את הקבוצה ה[[לאומנות|לאומנית]] קוקוהונשה (国本社). הוא הפך לנשיא בית המשפט העליון של יפן ב-[[1921]].
 
בתקופת שלטונו של [[יאממוטו גונבאה]] התמנה הירנומה לתפקיד שר המשפטים של יפן. במהלך כהונתו הוא סייע בהקמת [[משטרה חשאית]] שנועדה להלחם ב[[קומוניזם]], בסוציאליזם, ובשאר אידיאולוגיותאידאולוגיות אותן ראה כחתרניות. ב-[[1924]] הוא התמנה ליושב ראש בית האצילים והצטרף ל{{ה|מועצה הקיסרית}}. ב-[[1926]] הוענק לו תואר ה[[קזוקו]] "דאנשאקו" ([[ברון]]).
 
==מועצת הקיסר==
שורה 42:
 
==ראש הממשלה==
הירנומה התמנה לתפקיד ראש הממשלה ב-[[5 בינואר]] [[1939]]. הדיון ששלט בפוליטיקה היפנית בתקופת כהונתו היה האם צריכה יפן לחבור ל[[גרמניה הנאצית]] על מנת לנטרל את האיום שהציגה [[ברית המועצות]]. הירנומה תמך בהסכם אנטי-קומוניסטי, אך חשש שהסכם כזה עלול לגרור את יפן למלחמה עם [[ארצות הברית]] ועם [[בריטניה]], בעוד מרבית כוחות צבא יפן עסוקים ב[[מלחמת סין-יפן השנייה]]. לאחר החתימה על [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] באוגוסט 1939, התפטרה ממשלתו של הירנומה בעקבות כשלוןכישלון זה ביחסי החוץ שלה, ובעקבות התבוסות הצבאיות היפניות ב[[קרב חלקין גול]] ב[[מונגוליה]].
 
==שר הפנים==
שורה 56:
<div class="mw-content-ltr">
* Bix, Herbert P. '''Hirohito and the Making of Modern Japan''', Harper Collins, 2000. ISBN 9780060193140.
*Frank, Richard B. ''' Downfall: The End of the Imperial Japanese Empire'''. Penguin, 1999. ISBN 9780141001463.
</div>
==קישורים חיצוניים==