הפארק הלאומי לורנץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ כמקובל |
||
שורה 24:
==פלורה ופאונה==
אזור הפארק הלאומי מאופיין ב[[מגוון ביולוגי]] גבוה. ההרים הגבוהים והמושלגים יוצרים מחסום גאוגרפי שהגביר את ה[[ספציאציה]] ואת ה[[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמיות]] המקומיות. ה[[פלורה]] של הפארק מחולקת לחמש קבוצות: צמחיית שלג, צמחייה אלפינית, צמחייה תת-אלפינית, צמחייה הררית וצמחיית שפלה. צמחיית שפלת החוף מחולקת לחמישה אזורי משנה לפי גובה פני הים: מניפת סחף (50 - 150 מטרים), ביצות כבול (3 - 50 מטרים, רצועות מעוקלות (0 - 25 מטרים), חוף הים עצמו (0 - 4 מטרים) וביצות [[גאות ושפל]] (0 - 1 מטר). ביצות הגאות ושפל ה[[בוץ|בוציות]] הן [[בית גידול]] עבור קהילות מנגרובים המשתרעות על פני
צמחיית ההרים מחולקת אף היא לחמישה אזורים על בסיס גובה. [[יער גשם|יער הגשם]] ההררי הנמוך (650 - 1,500 מטרים) גדל למרגלות הגבעות וההרים, והוא בית גידול עבור 80 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] וכ-1,200 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[עץ|עצים]] [[אפיפיט]]יים. יער העננים (הידוע גם כיער [[טחב]]) אופייני לגובה של 1,500 מטרים ומעלה, וגדלים בו בעיקר עצי [[אשור דרומי]]. היער ההררי העילי אופייני לגובה של 2,800 עד 3,200 מטרים, והוא מאופיין במינים רבים של [[מחטניים]] ובאוכלוסיות צפופות כגון אפיפיטים ו[[מיסקנתוס]]. החל מגובה של 3,200 מטרים הופכה הצמחייה לתת-אלפינית. היערות הנמוכים יותר גדלים בגבהים של עד 3,650 מטרים ומתנשאים לגובה של עד 15 מטרים, והם אינם מגוונים. בין 3,650 ל-4,170 מטרים גדלים בעיקר עצים מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[אברשיים]]. הצמחייה האלפינית, שגדלה בטווח שבין 4,170 ל-4,585 מטרים, מורכבת בעיקר מ[[שיח]]ים קטנים ומצמחיית [[טונדרה]] הררית. החל מגובה של 4,200 מטרים גדלים בעיקר [[דשא]], [[חזזית]] ו[[בריופיט]]ים. באזורים המושלגים שבפסגות ההרים כמעט ואין צמחים.
| |||