היצע – הבדלי גרסאות

 

==הטווח הקצר והטווח הארוך==

 

בטווח המידי, יכולתם של יצרני השוק להגיב לשינויים במחיר, בדרך של הגדלה או הקטנה של כמויות הייצור, מוגבלת ביותר וקרובה לאפסית. משמעות הדבר היא כי עקומת ההיצע של הטווח המידי קשיחה לחלוטין, או קרובה לכך. בטווח הקצר אך הלא-מיידי, ישנם שינויים אפשריים שיוכלו היצרנים לבצע כדי להתאים עצמם, במגבלות סבירות, למחיר החדש שנוצר ולכמויות הייצור הנובעות ממנו: הגדלת מספר הפועלים ו/או משמרות הייצור, הגדלת כמות חומרי הגלם הנרכשים, וכדומה. עקומת ההיצע של הטווח הקצר היא לפיכך עדיין קשיחה למדי, אך לא קשיחה לחלוטין. בטווח הארוך, משתפרת מאוד יכולת התגובה של יצרני השוק לשינוי במחיר: הם יכולים לבצע השקעות הון שונות להגדלה משמעותית של נפח הייצור שלהם אם עלה המחיר, וליהנות מפירות [[יתרון לגודל]]. לא פחות חשוב, הטווח הארוך מאפשר חדירה של יצרנים נוספים לשוק, אם עלה המחיר באופן שימשוך מגמה כזאת. במקרה ההפוך, של ירידה במחיר, יש בטווח הארוך אפשרות ליצרנים לסגור בהדרגה קווי ייצור, להסב מפעלים לפעילות אחרת, וכדומה - פעולות שאינן אפשריות בטווח המידי והקצר. בטווח הארוך, למעשה, יכול היצרן לראות את ההוצאות הקבועות שלו - אלה שקיימות וגודלן אינו תלוי בכמות הייצור, בטווח הקצר - כהוצאות משתנות, שניתן להתאימן ולשלוט בהן בהתאמה להיקף הייצור החזוי. על כן, עקומת ההיצע של הטווח הארוך גמישה יותר, וצורתה קרובה יותר לאופקית מאשר זו של הטווח הקצר.