הלל הרשושנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה, לפי ביוגרפיה שכתב בנו, שילה
מ בעזרת בביוגרפיה שכתב בנו, שילה
שורה 12:
ב[[1938]] נישא לתלמידתו לעברית, הינדה שטרום, שעברתה את שמה הפרטי לעפרה. לזוג נולדו שני בנים.
 
בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים היה נציג העיתונות ב"[[ועד הלשון העברית]]". ערך, הגיה וסגנן ספרים רבים. הרשושנים הוא מחדשן של מלים עבריות רבות ([[תחדיש]]ים, מילה שאף היא מחידושיו). לשם פרסום תחדישיו והטמעתם חיבר ופרסם ב"ידיעות אחרונות" יותר מ-5,000 תשבצים.
 
לא כל תחדישיו של הרשושנים התקבלו, אך רבים מהם הפכו לחלק אינטגרלי של השפה ודוברי העברית משתמשים בהם, לרוב מבלי לדעת מי המציאם. בין התחדישים של הרשושנים נמנות המילים: תקרית, יבואן, יצואן, אכיל, חדיר, הפיך, זמין, להטוטן, [[צנחן]], [[מלחין]], תקרובת, תמליל, מחירון ועוד.{{מקורחני פישר, '''תרומתו של הלשונאי הלל הרשושנים להעשרת הלשון ולהפצתה על-פי התשבצים שנתפרסמו בשנים 1935-1960''', עבודת מוסמך, [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1998}}
 
הלל הרשושנים נפטר בשנת 1993, בגיל 96, ונקבר ב[[בית העלמין בחולון]].
 
שני בניו, יוסי הרשושנים (1939–2010) ושילֹה הרשושנים (יליד 1943), פעלו גם הם בתחום: יוסי פרסם במשך 40 שנה (עד מותו) ב"ידיעות אחרונות" את חידת [[אותיות ומספרים]];{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יוסי הטוני|יוסי הרשושנים, מוותיקי המיחשוב בארץ, הלך לעולמו לאחר מחלה ממושכת|33534|6 ביוני 2010}}.}} ושילה הרשושנים המשיך, לאחר מות אביו הלל, לפרסם תשבצים במדור שלו ב"ידיעות אחרונות". בנו של שילה, {{נזכור|יואב|513926}}, נהרג בלבנון בשנת [[1994]].
 
== קישורים חיצוניים ==