מבחן השלכה – הבדלי גרסאות

מציגים עשרה כתמי דיו, והנבחן אמור לתאר את מה שהוא רואה בהם. הניקוד שיינתן לו יתבסס על גודל הפריטים שבהם התמקד וצורתם, מידת התייחסותו לצבעים, תוכן הפירוש שלו ומידת השכיחות של פירוש זה בקרב אוכלוסיית הנבדקים.

 

 

 

=== מבחן כתמי הדיו של הולצמן===

שיטה נוספת של מבחן השלכה להערכת מאפייני [[אישיות]] באמצעות כתמי דיו, היא שיטת כתמי הדיו של הולצמן (Holtzman Inkblot Technique ,HIT). זהו מבחן הדומה במהותו למבחן רורשאך, ונוצר במטרה להתגבר על חלק מהמגבלות של מבחן זה.

 

 

יתרונותיו של מבחן הולצמן על פני מבחן רורשאך, הם בין השאר בהגבלת כמות התגובות של הנבדק לכל כרטיס; כמות גדולה של כרטיסים, שנבחרה אחרי מחקר מתוך אלפי כרטיסים; מערכת מתן ציונים מדויקת יותר ובעלת מדדים שהוגדרו היטב, שיוצרת פחות הטיות [[סובייקטיביות]] של הבוחן ולפיכך תורמת ל[[מהימנות בין שופטים]] גבוהה יחסית של המבחן; בדיקות ה[[תוקף]] וה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] של הכלי נמצאו מעודדות יחסית לאלו השנויות במחלוקת של מבחן רורשאך.

 

===[[מבחן התפסת נושא]] ([[TAT]])===

 

מבחן זה מציג גירויים מובנים יותר, ומצריך תגובות מילוליות מורכבות יותר ומאורגנות מבחינת המשמעות. הפירוש שניתן במבחן זה מבוסס בדרך כלל על ניתוח איכותי למדי של התוכן. המבחן פותח על ידי [[מארי]] ועמיתיו במרפאה הפסיכולוגית של [[אוניברסיטת הרווארד]] והוא נפוץ בעבודה הקלינית ובמחקר. הוא מורכב מ- 19 כרטיסים ועליהם תמונות לא לגמרי ברורות בשחור-לבן וכרטיס ריק (לבן) אחד. המשיב מתבקש להמציא סיפור לכל תמונה, שיסביר מה קדם לאירוע המתואר בתמונה, יתאר מה קורה באותו רגע ומה הדמויות עושות, מרגישות וחושבות, ויאמר מה יקרה בסופו של דבר. בהגיעו לכרטיס הריק מתבקש הנבדק לדמיין לעצמו תמונה כלשהי, לתאר אותה ולספר עליה סיפור. השיטה המקורית שקבע מארי במדריך למבחן מצריכה שני מפגשים בני שעה אחת כל אחד; במהלך כל מפגש מציגים עשרה כרטיסים. למפגש השני נבחרו בכוונה תחילה הכרטיסים שהם יוצאי דופן, דרמטיים ומוזרים יחסית לקודמים, וההוראות הנלוות להצגתם מעודדות את המשיבים לקרוא דרור לדמיונם.