כינוי גנאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
*'''[[דוס]]''' – כינוי גנאי לדתיים, בעבר הכינוי נשא אופי שלילי, והתייחד בעיקר ליהודי ה[[חרדי]]. עם הזמן נעשה בו שימוש גם כלפי ה[[דתי-לאומי]], ואופיו השתנה - על אף שבדרך כלל ההקשר הוא שלילי, לעתים הוא בעל אופי נייטרלי. דוגמה להיותו כינוי בעל אופי נייטרלי, ואף עם [[קורטוב]] של חיבה, ניתן למצוא בקיומם של מספר אתרי אינטרנט המיועדים לציבור הדתי-לאומי, המשתמשים במילה דוס כחלק מהשם שלהם. לדוגמה: אתר [[שידוך |שידוכים]] "דוסידייט" ([[הלחם]] של דוס ו[[דייט]]), אתר אירועים לדתיים "דוסילנד" (על משקל דיסנילנד) ו"דוסיבות" (מסיבות לציבור הדתי שילוב של "דוסים" ו"מסיבות"), צוות קומיקאים [[אנדרדוס]] (שילוב של [[אנדרדוג]] ודוס).
*'''[[כושי]]''' - כינוי גנאי ל[[שחורים|שחורי עור]] (ראו לעיל).
*'''שלוּחיםשלוּח''' - כינוי גנאי לאדם הלבוש בסגנון מרושל ,המקובל בקרב [[יהדות צפון אפריקה|יוצאי צפון אפריקה]], ומתייחס במקור ליהודים ההרריים יוצאי [[הרי האטלס]] ב[[מרוקו]], אזור שהיה מיושב בשבטים ברבריים כגון ה[[שלוחים (שבט)|שלוחים]]<ref>[http://www.merriam-webster.com/dictionary/shluh "שלוח"], במילון merriam-webster</ref> וה[[מסמודה]]. תושבי האיזור נחשבו לפרימיטיביים, חסרי תרבות והשכלה.{{הערה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: קווים לדמותו של השלוּח|990/800|24/12/2009||47|1}}}} מילה זו התגלגלה במשמעות דומה גם ליידיש<ref>מנחם צבי קדרי, '''פרקים בתולדות הלשון העברית''', עמ' 31</ref> (ראו להלן).
*'''שלוֹך''', ב[[יידיש]], הוא כינוי גנאי המקובל בקרב [[יהדות מזרח אירופה|יוצאי מזרח אירופה]] על אדם מוזנח הלבוש ברישול.<ref>[[דן בן אמוץ]] ו[[נתיבה בן יהודה]]: [[מילון עולמי לעברית מדוברת|מילון אחול מאניוקי לעברית מדוברת]] (1973)</ref> תהליך התגלגלות המילה מצפון אפריקה (ראו לעיל) לדוברי יידיש אינו ברור לחלוטין, אך תהליך דומה התרחש גם בצרפתית; מתקופת [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאלי הצרפתי]] ב[[צפון אפריקה]] החלה המילה "שלוך" לשמש ככינוי גנאי ב[[צרפתית]] ל[[גרמנים]].<ref>בעיקר בתקופת [[מלחמת העולם השניה]]. דוגמא לכך ניתן למצא בסרט [[ממזרים חסרי כבוד]]</ref>