מוריץ קנטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: לפי מאמרו של Florian Cajori
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
מוריץ קנטור נולד ב[[מנהיים]] שבגרמניה, נצר למשפחה שהיגרה מ[[פורטוגל]] ל[[הולנד]]. בענף אחר של המשפחה, שהיגר ל[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], נולד המתמטיקאי [[גאורג קנטור]]. בילדותו לא היה בכוחו ללמוד בבית הספר, והוא למד בביתו. בהמשך חייו למד ב[[גימנסיה]] במנהיים. בשנת [[1848]] החל ללמוד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] ולאחריה ב[[אוניברסיטת גטינגן]], שבה למד אצל [[היינריךקרל מרטיןפרידריך וברגאוס]] ו[[קרלוילהלם פרידריךאדוארד גאוסובר]]. בהנחייתו של [[מוריץ אברהם שטרן]] החל לגלות עניין במחקר היסטורי. בשנת [[1851]] קיבל תואר [[דוקטור]] מאוניברסיטת היידלברג, על [[דיסרטציה|עבודה]] שכותרתה Über ein weniger gebräuchliches Koordinatensystem ("על מערכת קואורדינטות פחות נפוצה"). עבר ל[[ברלין]], שם שמע את הרצאותיהם של [[יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה|דיריכלה]] ו[[יאקוב שטיינר]]. בשנת [[1853]] חזר לאוניברסיטת היידלברג, במינוי של [[פריוואטדוצנט]]. בשנת [[1863]] קודם לדרגת [[פרופסור]].
 
מאמר קצר בהיסטוריה של המתמטיקה, שעסק בשלושה מתמטיקאים בני [[המאה ה-16]],{{הערה|Moritz Cantor, "Petrus Ramus, Michael Stifel, Hieronymus Cardanus, drei mathematische Charakterbilder aus dem 16. Jahrhundert," Zeitschrift für Mathematik und Physik, vol. 2, 1857, pp. 353-367}} שאותו הציג במפגש מדעי ב[[בון]], התקבל בהתלהבות, שעודדה את קנטור להמשיך בתחום זה.
 
נמנה עם מייסדי כתב העת ''Kritische Zeitschrift für Chemie, Physik, und Mathematik'' ("כתב עת ביקורתי לכימיה, פיזיקה ומתמטיקה"). בשנת [[1856]] התפרסם מאמר חשוב ראשון שלו, "Über die Einführung Unserer Gegenwärtigen Ziffern in Europa" ("על כניסתם לאירופה של המספרים הנוכחיים שלנו"), בגיליון הראשון של כתב העת ''Zeitschrift für Mathematik'' und Physik'' ("כתב עת למתמטיקה ופיזיקה"). כעבור שלוש שנים מינה אותו [[אוסקר שלמילך]], מייסדו ועורכו של כתב העת, לאחראי למדור ההיסטורי בכתב העת. החל משנת [[1877]] התפרסם ביוזמתו מוסף עצמאי בשם ''Abhandlungen zur Geschichte der Mathematik'' ("מסות על ההיסטוריה של המתמטיקה").
 
בשנת [[1863]] יצא לאור ספרו ''Mathematische Beiträge zum Kulturleben der Völker'' ("תרומות מתמטיות לחיי התרבות של העמים"). הספר עורר תשומת לב רבה, וזכה לשבחים אך גם לביקורת.
 
יצירתו הגדולה ביותר הייתה סדרת הספרים ב[[היסטוריה של המתמטיקה]], ''Vorlesungen über Geschichte der Mathematik'' ("הרצאות על ההיסטוריה של המתמטיקה"), שיצאה לאור בהדרגה במשך 28 שנים, בארבעה חלקים:
שורה 19:
כתב ערכים אחדים למהדורת 1911 של [[אנציקלופדיה בריטניקה]].
 
קנטור נפטר בהיידלברג ב-[[10 באפריל]] [[1920]], שלושה ימים לאחר פטירת בנו.
היסטוריונים רבים רואים בו מייסדה של הדיסציפלינה של ההיסטוריה של המתמטיקה, תחום שעד לאותה עת חסר את עקרונות המחקר של תחומים אחרים בחקר ה[[היסטוריה]].
 
היסטוריונים רבים רואים בו מייסדה של הדיסציפלינה של ההיסטוריה של המתמטיקה, תחום שעד לאותה עת חסר את עקרונות המחקר של תחומים אחרים בחקר ה[[היסטוריה]].
 
==קישורים חיצוניים==