קרב וינה – הבדלי גרסאות

'''קרב [[וינה]]''' ([[גרמנית]] '''Schlacht am Kahlenberg'''; [[טורקית]] '''II. Viyana Kuşatması''') הואהיה קרבניצחון מרכזימכריע ביןשל [[האימפריה העות'מאניתהרומית הקדושה]] בהנהגתו(ששלטה שלבאיזור [[מהמט הרביעיאוסטריה]], לביןשל כוחותימינו ושטחים נוספים ב[[האימפריהמרכז הרומית הקדושהאירופה]],) שכללוובעלות את הכוחותבריתה, ה[[אוסטריה|אוסטריםהאיחוד הפולני-ליטאי]] ונסיכויות [[גרמניה|הגרמניםגרמניות]] ושונות, על [[פולין|הפולניםהאימפריה העות'מאנית]] בהנהגתו של [[מהמט הרביעי]].

הקרב נערך ב-[[12 בספטמבר]] [[1683]], לאחר [[מצור]] ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים [[מנהרה]] ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר, הפתיעו הכוחות העות'מאנים את המגינים האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את ה[[קפה]] השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא גם לחם הסהרונים ([[קרואסון]]), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית.

לתוצאות הקרב היה ביטוי גם ב[[מוזיקה]]: ה[[אופרה]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[החטיפה מן ההרמון]], שבמרכזה עומדים פחה [[טורקיה|טורקי]] ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענותבזיקה להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.