קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אופן העבודה: לא רלוונטי לערך זה. אז כבר היו כוללים אחרים |
|||
שורה 12:
לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק.
לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק 1788 (ראש חודש [[אייר]] [[תקמ"ח]]) עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם "[[כולל ווהלין]]". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796) בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"), [[המגיד מקוז'ניץ]] ו[[האוהב ישראל מאפטא]]. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].
|