קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אופן העבודה: לא רלוונטי לערך זה. אז כבר היו כוללים אחרים
שורה 12:
 
לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק.
 
שליח זה היה לפעמים שד"ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות.
בשנים [[1788]] ([[תקמ"ח]]) [[1789]] ([[תקמ"ט]]) התחזקה המלחמה בין [[רוסיה]] ו[[תורכיה]] ([[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-‎1792)]]) ולכן לא יכלו יותר השלוחים מרוסיה לנסוע לארץ ישראל דרך טורקיה והוכרחו לנסוע לעיר [[ברודי]] ומשם דרך [[טריאסטה]] עיר נמל בצפון-מזרח [[איטליה]] לארץ ישראל.
בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו כמה מה[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקחו רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] ורבי [[חסידות קרלין|אשר מסטולין]] לחקירה וישבו במאסר ב[[פטרבורג]]. בהשתדלות החסידים שוחררו.
 
לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק 1788 (ראש חודש [[אייר]] [[תקמ"ח]]) עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם "[[כולל ווהלין]]". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796) בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"), [[המגיד מקוז'ניץ]] ו[[האוהב ישראל מאפטא]]. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].