התאוריה הקינטית של הגזים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 10:
ב-[[1859]] פרסם רודולף קלאוזיוס מאמר על דיפוזיית מולקולות. באותה השנה פיתח הפיזיקאי הסקוטי [[ג'יימס קלרק מקסוול]] את [[התפלגות מקסוול בולצמן|התפלגות מקסוול]] של מהירויות מולקולריות. התפלגות זו מבטאת את כמות המולקולות בגז, שלהן טווח מהירויות מסוים. התפלגות זו הייתה לחוק הסטטיסטי הראשון בפיזיקה. ב-[[1873]], פרסם מקסוול את מאמרו בן שלושה-עשר העמודים "מולקולות" בגיליון ספטמבר של [[Nature]]. במאמר מקסוול הסביר את תופעת הלחץ והטמפרטורה של גזים ברמה המולקולרית, בהתבסס על התפלגות המהירויות.
 
בראשית המאה ה-20, מדענים רבים חשבו את אטומיםהאטומים לישויות היפותטיות בלבד. נקודת מפנה חשובה ביצירת ההבנה המקובלת היום היא מאמרו של [[אלברט איינשטיין]] משנת [[1905]] על [[תנועה בראונית]]. איינשטיין הצליח לעשות מספר ניבויים מוצלחים במאמרו, בהתבסס על התאוריה הקינטית ועל מחקרו של מקסוול בתחום ה[[תרמודינמיקה]].
 
==הנחות יסוד==