רנה מגריט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏יצירתו של מגריט: הדיוקן (רנה מגריט)
שורה 46:
מגריט, כעמיתו [[סלבדור דאלי]], היה שייך ל[[סוריאליזם|זרם הסוריאליסטי]], אולם בעוד דאלי צייר תמונות [[חלום]], מגריט יצר [[אשליה|אשליות]]. הוא יצר טכניקה אשלייתית טבעית של תיאור מדויק ויצירותיו צוירו באופן דקדקני וקפדני כפי שאמנים ב[[סופר-ריאליזם]] היו מציירים, אלא שמגריט לא צייר את המציאות כי אם את הבלתי אפשרי. בציוריו היה סותר את [[כבידה|כוח הכבידה]] של [[כדור הארץ]], לשמיים שיווה איכות של חומר גשמי וממשי שאפילו ניתן לחיתוך ולהצבה על גבי כן הציור, והספינות שצייר עשויות היו מגלי ה[[ים]] ובכל זאת משייטות על פני ה[[מים]].
 
הוא הפליא לסכל את ציפיותיו המוקדמות של הצופה, בעשותו שימוש יוצא דופן בגדלים הסותרים את ידיעותיו המקובלות של המתבונן בתמונה. ההיגיון המסוים, המונח ביסוד מערכת היחסים שבין עצמים חסרי כל קשר לכאורה, משווה ליצירותיו יכולת לערער את שלוות רוחו של הצופה בהן, ומעורר בו תחושה בלתי נוחה. ביצירותיו הוא מתמקד בעיקר בניתוח לשון הציור, בקשר הנוצר בין חפצים מעשה ידי אדם לעצמים טבעיים הנמצאים בסמיכות זה לזה, ויצר אפקטים המשתמעים לשתי פנים, המגבירים את תחושת המוזרות וטורדים את המחשבה (למשל בציור [[הדיוקן (רנה מגריט)|הדיוקן]]). ביצירותיו, לא חדל מגריט לתהות על פשרם של [[פרדוקס|פרדוקסים]] ועל טבעה של התפיסה האנושית. ציור נודע בקטגוריה זו הוא "[[בגידת הדימויים]]".
 
עבודותיו של מגריט מוכרות בעולם כולו. עוד בחייו זכה להצלחה כלכלית וערכם הכספי של ציוריו מאמיר מעת לעת. ספרים המציגים את יצירותיו היו מאז ומתמיד רבי מכר.