היו לילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 11:
 
'''הבית השני''' הפותח במילים: „וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת, / אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ, ...”, מתאר את ההתחברות בין בני הזוג ואת הסדרת היחסים ביניהם, המיוצגת בשמות העצמים: "בית", "עגלה" ו"כותנת" - שצבעיה מפורטים הבא: „כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב”.
'''הבית השלישי''' מתאר את העלם: „בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר”. ביטוי נדיר זה ששורשו בספרות הפיוט הארצישראלית ב[[ימי הביניים]], נחקר על ידי חוקר השירה העברית [[אבשלום קור]].{{הערה|1= קור סיפר על מחקרו: טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה ([[1986]], תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא [[ג'ירפה]] (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של [[יניי]], ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. '''הזמר הוא דבר שמרומם!''' (הדגשה במקור). הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל ללפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה".ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=912&phrase=%E4%E9%E5%20%EC%E9%EC%E5%FA היו לילות], באתר [[זמרשת]].}}
 
'''הבית הרביעי''' מתאר את מהות הקשר שנוצר בין האני השרה לבין אהובהּ, ובכללו נאמנות ובלעדיות, המובעות בהכרזתו של העלם: „וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד, ... כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.”; ומחשבה מתמדת על מושא האהבה, במילים בבית הבא: „הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו”.