קריקטורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
'''קריקטורה''' היא [[איור]] שמתאר [[אדם]] או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה [[צחוק|להצחיק]] ולעתים גם לעורר ביקורת.
 
התפתחות הקריקטורה קשורה [[המצאה|להמצאת]] ה[[דפוס]] [[המאה ה-15|במאה ה-15]], אשר איפשרה את הפצתה של הקריקטורה ברבים{{הערה|שם=עולם מודרני|קציעה אביאלי-טביביאן (2003). מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}.
 
==יצירת קריקטורה==
שורה 13:
 
==היבט פוליטי-חברתי==
'''קריקטורה [[פוליטיקה|פוליטית]]''' היא איור סאטירי פוליטי המביע דעה על [[אקטואליה|ענייני השעה]] באמצעות [[דימוי חזותי|דימויים חזותיים]], [[סמל]]ים ומוטיבים, [[להטוטנות]] [[גרפיקה|גרפית]], ציור [[פוליטיקה|פוליטיקאים]] ואנשי ציבור באופן מגוחך, ואף באמצעות דיאלוגים ובלוני [[קומיקס]].
הקריקטורות הראשונות במאה ה-15 התמקדו בדרך כלל [[מונרכיה|במלכים]] [[נצרות|ובכנסייה]]{{הערה|שם=עולם מודרני}}.
בתקופה המודרנית ברוב ה[[עיתון|עיתונים]] בארץ ובעולם יש קריקטורה יומית, אותה מצייר '''[[קריקטוריסט]]''' קבוע, או קריקטוריסטים אחדים, כל אחד בתורו.
 
קריקטורה באה פעמים רבות למתוח ביקורת, והביקורת שבה נחשבת, בדרך כלל, לצורה לגיטימית של [[חופש הביטוי]]. סערה רבתי התחוללה בעולם המוסלמי בפברואר [[2006]] בעקבות [[קריקטורות מוחמד]], שפורסמו בעיתון [[דנמרק|דני]], ומוסלמים רבים ראו בהם פגיעה בלתי נסבלת ב[[דת]]ם. בעולם המוסלמי מקובל במשך שנים רבות לפרסם קריקטורות [[אנטישמיות]] בוטות ביותר, כחלק מ[[הסכסוך הישראלי-ערבי]], והדבר מתקבל בקרב קוראי העיתונים שם כמעשה טבעי ותקין<ref>[http://www.guardian.co.uk/world/2008/dec/18/israelandthepalestinians-pressandpublishing כתבה ב"גארדיאן"], 19.12.2008</ref>.