מלחמות הדיאדוכים – הבדלי גרסאות

אנטיגונוס ראה את עצמו כשליט האמיתי וחשש מקסנדרוס, ולכן פתח במלחמה חדשה על מנת למגרו. יתרת הדיאדוכים חששו מהתחזקותו של אנטיגונוס וחברו לקסנדרוס בשנת 315. בשנת 312 תלמי כבש את [[קפריסין]] ו[[סלאוקוס הראשון|סלאוקוס]] כבש את [[בבל]], [[עילם]] ו[[מדי]]. בשנת 309 קסנדרוס הורה לרצוח את יורש העצר, בנו של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הרביעי. הילד היה בן 13 ולפי החוק המוקדוני יכול היה לדרוש את מושכות השלטון בגיל 14. רוקסנה (אחותו של אלכסנדר הגדול) נרצחה גם היא. קסנדרוס שמר את דבר הרצח בסוד עוד מספר שנים עד אשר גילה זאת לשאר הדיאדוכים בשנת 305. בינתיים תלמי, [[ליסימכוס]] וקסנדרוס חתמו על הסכם שלום עם אנטיגונוס, תוך כדי שהם מפקירים את סלאוקוס לגורלו. למרות התנאים הקשים, סלאוקוס הצליח להביס את יריבו, וכבש את מזרח אירן. כאשר הדיאדוכים גילו, שיורש העצר נרצח, הם תבעו לעצמם את הטריטוריות ששלטו עליהן והכתירו את עצמם למלכים. אנטיגונוס התנגד לזאת ופתח במלחמה נוספת. כל הדיאדוכים חברו יחדיו על מנת להביסו והצליחו לעשות זאת ב[[קרב איפסוס]] ב[[פריגיה]] בשנת 301. השלל חולק כך שליסימכוס לקח את [[אסיה הקטנה]], סלאוקוס את [[סוריה]] ותלמי את מצרים, וכן את [[ארץ ישראל]]. במשך דורות הייתה מחלוקת בין בית סלאוקוס לבית תלמי של מי הזכות בארץ ישראל, בית תלמי שלטו בו במשך תקופה ארוכה [[דה פקטו]] ואילו בית סלאוקוס טענו [[דה יורה]] לבעלות מתוקף זכותם לפי עקרונות החלוקה המקורית, שלא מומשה בשל נוכחות בית תלמי בשטח [[דה פקטו]]. רק בימי [[אנטיוכוס השלישי]] הצליחו הסלאוקים לכבוש את השטח.

האימפריה חולקה ל-4 חלקים עיקריים: קאסנדרוס שלט במוקדון וביוון,. ליסימיכוס ב[[תראקיה]] ובאסיהוב[[אסיה הקטנה,]]. תלמי במצרים ובארץ ישראל,. סלאוקוס ניקטור (המנצח) ב[[מסופוטמיה]], סוריה ופרס. אנטיגונוס שתום העין, ששלט קודם לכן באסיה הקטנה ובסוריה, הפסיד שטחים אלו בקרב איפסוס. השליטה על השטחים ההודיים עברה עד מהרה לידי [[צ'אראטונגה מאוריהסוריה]], הקיסרופרס. הראשון של [[האימפריה המאורית]].