פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 22 בתים ,  לפני 7 שנים
 
*'''חינוך'''- למרות שחינוך מתקשר לעושר כלכלי, שני הגורמים משפיעים על דמוקרטיזציה באופן עצמאי.{{הערה|ראו הערה 1}}<br />
אנשים משכילים, נוטים לפתח ערכים יותר [[ליברלי]]ים ופרו-דמוקרטיים. לעומת זאת, אוכלוסיה לא משכילה ו[[אנאלפביתיות|אנאלפבתית]], תבחר לעצמה (בד"כ)בדרך כלל מנהיגים [[פופוליזם|פופוליסטיים]], שעלולים לנטוש את הדמוקרטיה ולעבור לדיקטטורה (גם אם התקיימו בחירות חופשיות).
 
*'''תאוריית "[[קללת המשאבים]]"''' גורסת כי מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון גז או נפט), לעתים קרובות אינן מצליחות בהליך דמוקרטיזציה. הסיבה לכך היא שה[[אליטה]] יכולה לנצל את הרווח מהמשאבים הטבעיים לתועלתה בלבד, וכך אינה צריכה להסתמך על האוכלוסיה הכללית בשביל תמיכה כספית (מסים). מנגד, אליטות שהשקיעו בהון פיזי במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. בהתאם לכך, מעדיפות האליטות לוותר על חלק מכוחן ולעשות דמוקרטיזציה מאשר להסתכן בעימותים אלימים עם המתנגדים להן.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}}
 
*'''[[קפיטליזם]]'''- יש הטוענים כי דמוקרטיה וקפיטליזם קשורים זה לזה באופן מהותי. אמונה זו בד"כבדרך כלל מבוססת על הרעיון שדמוקרטיה וקפיטליזם הם שני היביטים שונים של המושג [[חופש]]. שוק קפיטליסטי נרחב יכול לעודד נורמות תרבותיות כמו [[אינדיבידואליזם]], [[משא ומתן]], היכולת להתפשר, כבוד לחוק, ו[[שוויון]] בפני החוק. {{הערה|Mousseau, Michael. (2000). Market Prosperity, Democratic Consolidation, and Democratic Peace. Journal of Conflict Resolution 44(4):472-507}} אלה נתפסים כבסיס לדמוקרטיזציה.
 
*'''[[שוויון]] חברתי'''- אקמוגלו (Acemoglu) ורובינסון (Robinson) טענו כי היחסים בין שוויון חברתי ודמוקרטיזציה הם מורכבים: לאנשים יש פחות מניעים למרוד בחברה שוויונית (כמו ב[[סינגפור]]), ולכן הסבירות לדמוקרטיזציה בחברה שוויונית נמוכה. כמו כן, בחברה לא שוויונית מובהקת (למשל [[דרום אפריקה]] תחת משטר [[אפרטהייד]]), חלוקה מחדש של עושר וכוח בצורה דמוקרטית, עלולה להסב נזק כבד לאליטות ולכן אלו יעשו הכל ע"מ למנוע דמוקרטיזציה. לדמוקרטיזציה, יש סיכוי רב יותר להתחיל במדינה הנמצאת במצב ביניים; מדינה שבה לאליטות יש סיבות לוותר על כוחן בגלל שהן צופות סיכוי גדול למהפכה אלימה אם לא יחול שינוי או שמחיר הוויתור על כוחן ונכסיהן אינו גבוה במיוחד.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}} ציפיה זו עולה בקנה אחד עם מחקרים אמפיריים, שמראים כי הדמוקרטיה בחברות שוויוניות יציבה יותר.{{הערה|ראו הערה 1}}
*'''[[תרבות אזרחית]]'''- בספרים ''התרבות האזרחית'' ו''התרבות האזרחית חלק ב''', [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסויימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.
 
*'''[[תרבות]]'''- חלק מהחוקרים טוענים כי תרבויות מסויימות מובילות את החברה בהכרח לדמוקרטיה (בגלל אופיין), ואילו תרבויות אחרות לא. חוקרים אחרים טוענים לעומתם כי תפיסה זו [[אתנוצנטריות|אתנוצנטרית]]. הם מצביעים על כך שבד"כשבדרך כלל [[תרבות המערב|התרבות המערבית]] היא זו המסווגת כמתאימה ביותר עבור דמוקרטיה, בעוד שתרבויות אחרות מצטיירות כמכילות ערכים שמקשים על דמוקרטיזציה או הופכים אותה לבלתי רצויה. סיווג זה רע, לטענתם, משום שמשטרים לא דמוקרטיים משתמשים בו על מנת להצדיק את כשלונם ביישום רפורמות דמוקרטיות. כהוכחה לכך שסיווג זה הוא מוטעה, מובאות כדוגמא תרבויות דמוקרטיות רבות שאינן מערביות, בין היתר: [[הודו]], [[יפן]], [[אינדונזיה]], [[נמיביה]], [[בוטסואנה]], [[טייוואן]], ו[[דרום קוריאה]].
 
*'''ערכים דמוקרטיים'''- ב''[[מודרניזציה]], שינוי תרבות ודמוקרטיה'',{{הערה|New York: Cambridge University Press, 2005}} רונלד אילנגהרט (Ronald Inlgehart) וכריסטיאן וולזל (Christian Welzel) מסבירים את השלבים המובילים לדמוקרטיזציה,{{הערה|Christian Welzel, Ronald Inglehart & Hans-Dieter Klingemann (2003). "The Theory of Human Development: A Cross-Cultural Analysis." European Journal of Political Research 42:341-379}} כשלבים אשר מסמיכים "אנשים רגילים" להפוך ל[[אזרח]]ים דמוקרטיים. ישנם שלושה שלבים מרכזיים; בשלב הראשון, משאבים רבים יותר מגיעים לידי האזרחים, דבר אשר מאפשר להם להיחשף לערכים דמוקרטיים (בין אם ע"י תקשור עם דמוקרטיות (כמו המהפכה ב[[תוניסיה]] שהחלה, בין היתר, בגלל החשיפה ל[[טוויטר]]) ובין אם ע"י רכישת השכלה). אזרחים רבים מזדהים עם הערכים הדמוקרטיים (בין היתר: חופש הביטוי ושווין ההזדמנויות), דבר אשר בעצם מוביל לשלב השני והוא היאבקות התושבים למען ערכים אלו. השלב השלישי הוא כבר הדמוקרטיזציה עצמה: השלטון מכניס את הערכים הנ"ל לחוק ובכך הופך לדמוקרטיה. השלב שבו מפנימים האנשים את הערכים הדמוקרטיים נחשב לשלב החשוב ביותר וההכרחי ביותר מבין שלושת השלבים. הוא זה שמוביל לייסוד דמוקרטיות חדשות ולביסוס מעמדן של דמוקרטיות וותיקות.{{הערה|Christian Welzel (2006). "Democratization as an Emancipative Process." European Journal of Political Research 45:871-96}} הוכח כי ההשפעות של מודרניזציה ועוד גורמים מבניים על דמוקרטיזציה תלויות בנטיה של שלבים אלו לעורר או לדכא את הערכים הדמוקרטיים בקרב האוכלוסיה.{{הערה|Christian Welzel (2007): "Are Levels of Democracy Affected by Mass Attitudes? Testing Sustainment and Attainment Effects on Democracy" International Political Science Review 28: 397-24}} עובדות נוספות מציעות כי ערכים דמוקרטיים מניעים אנשים להשתתף בפעולות [[קולקטיב]]יות שמכוונות להישגים דמוקרטיים (ביסוס או שיפור דמוקרטיה קיימת או מאבק למען ייסוד דמוקרטיה חדשה).{{הערה| Christian Welzel & Hans-Dieter Klingemann (2008). "Evidencing and Explaining Democratic Congruence: The Perspective of 'Substantive' Democracy." World Values Research 1:57-90}}
77,736

עריכות