ריאליזם סוציאליסטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוגמה |
חכמת האלון (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: אות סופית באמצע מילה |
||
שורה 7:
== היסטוריה ==
ברוסיה הצארית התקיימה תקופת פריחה בתחומי האומנות (fin de ciecle). פריחה זו באה לאחר פגיור בתחום לעומת שאר אירופה ובעידוד השלטונות.
מיד לאחר [[מהפכת אוקטובר]] 1917 השלטונות החדשים החלו לעודד את האמנים לצורך תעמולה והפצה של רעיונות הקומוניזם. בשנים הראשונות הייתה פריחה של סגנונות חדשים באמנות הרוסית: [[אוונגרד]], [[פוטוריזם]], [[קונסטרוקטיביזם (תנועה אומנותית)|קונסטרוקטיביזם]] ואחרים. קבוצות האוונגארד חיפשו לשבור מוסכמות חברתיות, אולם לא בהרכח הזדהו עם המהפכנים הפוליטיים. אולם לא הייתה זו אומנות מגוייסת בשלב זה. בתקופה זו (שלטון לניןותכוניתו הכלכלית הנא"פ) צמח והתרחב גם תיאטרון "הבימה", שנוסד עוד בתקופת הצאר. שר התרבות של לנין כלל לא היה בולשביק (אלא "תומך"= ספוטניק). עם זאת, החל משנת 1925 החל סטלין להתערב באופן גובר והולך בתרבות ובאומנות. הוא טען כי על האומנות להיות לא-אליטיסטית ולפיכך יש ליצור דברים פשוטים, ברורים, קצרים, בעלי מוסר השכל. בתחילה הוא רומם את אחד הזרמים- זרם ה"ראאפ" (raap) שהפך ליקיר המשטר ושאר הזרמים נאסרו או הוגבלו. בשנת 1932 , עם סיום תכנית החומש הראשונה, [[סטלין]] החליט על הצורך בארגון מחדש של כל הזרמים והארגונים באמנות בברית המועצות. בצו נאסרו כל הזרמים (כולל ה"ראאפ") ויצירה אומנותית הותרה אך ורק מתוך מנגנון המדינה. נאסרה כל התרגדות של אומנים. השלטון הקים את "איחוד הסופרים הסובייטים" בהוראתו של סטלין, בו בלטה אישיותו של גורקי, בולשביק ששהה באיטליה ושוכנע לחזור לבריה"מ. לאחר התבססות הרעיון שגם תחום זה נשלט ע"י הממשל הסובייטי נוצג מושג ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שנבחר בתור הסגנון האמנותי היחיד ויוצרים של אמנות מופשטת ואוונגרדית דוכאו.
עצם הגדרת הריאליזם- תיאור מצב כמו שהוא- לא היה נוח לשלטון הקומוניסטי. ספרים של סופרים ריאליסטים מצרפת, למשל, שתארו את קשיי היום יום של מעמד הפועלים בצרפת, היו אהודים מאוד. אך עיסוק בקשייהם של פועלי בריה"מ לא הותר ולכן הפך הריאליזם הסוציאליסטי לתיאור מצב אוטופי, עיתדני: ייצוג הרצוי ולא המצוי. הנושאים שהוצגו: האדם הפשוט, הפועל או האיכר, מלאי אופטימיות, נושאים מבט אל העתיד. הציורים היו מלאי צבע לרוב. בתחום הפיסול בולטים פסלי מנהיגים וגיבורים ובאדריכלות, הנושקת לסגנון האדריכלות הנאצית, בנניה של "ארמונות תרבות".
בזמן מלחמת העולם השנייה גוייסה האומנות הזו להציג את השגי המהפכה למרות הסבל, והוא שימש כלי בידי סטלין ביצירת זהות לאום סובייטי.
לאחר מות סטלין הייתה הפשרה מסוימת בשליטת הממשלה על האמנות, אך רק בתקופת ה[[פרסטרויקה]] החלו לצאת לאור יצירות אשר דוכאו במשך שנים ארוכות.
| |||