ראשי תיבות בדיעבד – הבדלי גרסאות

ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כ[[שעשוע לשון]], ולעתים הם מתקיימים כ[[אטימולוגיה עממית]].

 

* "[[תיקו]]" – מילה המופיעה ב[[תלמוד]] כמילה [[ארמית]] שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש ה[[תוספות יום טוב]] ל[[מסכת עדיות]] (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "[[אליהו הנביא|'''ת'''שבי]] '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''בעיות".

* "[[לעז]]" – על אף שמשמעותו ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "'''ל'''שון '''ע'''ם '''ז'''ר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם [[גרשיים]] בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.

* המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל ה[[אחרונים]], פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק בדבר; והדבר קל): '''וד'''ייק '''ו'''תמצא '''ק'''ל (או: '''ו'''עיין '''ד'''בריי '''ו'''תמצאם '''ק'''לים; '''וק'''ל '''ל'''הבין.

* ב[[צה"ל]] נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות [[מא"ג]] כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General ([[מקלע]] לשימוש כללי). המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".

 

* למילה "[[שבת]]" הוצעו ראשי התיבות ה[[רקורסיה#רקורסיה לשונית|רקורסיביים]] "'''ש'''ינה '''ב'''שבת '''ת'''ענוג" ([[ילקוט ראובני]], פרשת ואתחנן).

* '''אמת''' – '''א'''מת '''מ'''ארץ '''ת'''צמח ([[תהלים]] פה, יב).