ישראלית שפה יפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עוד הגהונת |
||
שורה 11:
1. '''היברידיות''': ה"ישראלית" אינה שלב אבולוציוני בהתפתחות ה[[עברית]], אלא שפת-כלאיים חדשה היונקת בו זמנית הן מהעברית, הן מה[[יידיש]] והן משפות אחרות שדיברו מחיי השפה. לפיכך, היידיש, למשל, איננה "שפה זרה" ביחס ל"ישראלית", והמלה "אינטואיציה" ("בינת הלב"), לדוגמה, אינה מלה זרה כי אם יסוד מובנה, בלתי נפרד ב"ישראלית".
2. '''ילידיות''': אין שום טעם לכפות [[דקדוק]] על מי שדובר את ה"ישראלית" כשפת אם מהסיבה הפשוטה שהוא כבר מדבר אותה באופן מושלם, לפי חוקי דקדוק המצויים במוחו. בניגוד לשפת הכתיבה והספרות, שהיא "[[הביטוס]]" – מוסכמה חברתית, לפי הסוציולוג [[פייר בורדייה]] – שפת האם המדוברת אינה נלמדת אלא נרכשת באופן אוטומטי בלי מאמץ. זאת בניגוד גמור לטענתו [...] של הבלשן הידוע [[זאב בן-חיים]], "את לשונו, לשון דיבורו, קונה אדם בעמל וביגעה של שנים, ביגעה מתמדת כל ימי חייו" ("לשון עתיקה במציאות חדשה", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, 1953).<ref name="hebrew">מבוסס על {{"הארץ"|גלעד צוקרמן|ישראלי, דבר ישראלית!|1081451|28/04/09}}</ref>
===היברידיות===
שורה 24:
==ביקורת על הספר==
ספרו של צוקרמן שנוי במחלוקת והיווה מוקד לדיון ציבורי סוער. הלשונאי [[רוביק רוזנטל]] חיווה את דעתו כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות".{{הערה|(רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, NRG מעריב, 18.12.08}} [[יצחק לאור]] כתב באופן דומה כי "היידיש היא תשוקתו של הבלשן הצעיר והמבריק גלעד צוקרמן...המלאי הגדול של דוגמאות שהוא מביא, ממיין ונותן להם שמות [...] ראוי בהחלט להקשבה וללימוד [...] פרקי הספר הראשונים מיותרים ואם פוסחים עליהם ומגיעים לעיקר, כלומר לשליש המרכזי בספר, משתכנעים שלמחבר יש מה לומר. [...] הוויכוח שצוקרמן מעלה באוב נערך עוד לפני שנולד [...]".{{הערה|יצחק לאור, "הארץ", 9.1.09}} בין המצדדים בספר ניתן למנות את אהרן פורת שכתב ב"[[מקור ראשון]]" כי "בבסיס דבריו של צוקרמן יש הרבה יותר משמץ של אמת [...] הספר הזה צריך להתקבל ולהביא לשינוי מסוים בגישות השמרניות המקובלות, החינוכית והמדעית.{{הערה|אהרן פורת, "מקור ראשון", 9.1.09}}
בין המתנגדים שיצאו חוצץ נגד צוקרמן בלטה התנגדותו של [[יוסי שריד]]:
{{ציטוט|תוכן="הטיעון הזה גם איננו חדש וגם ידיים ורגליים אין לו. הרי מי ש[[יידיש]] היא שפתו, וייקלע לשיחה בעברית בת ימינו, לא יבין מלה, אולי חצי מלה. ואילו מי ששפת התנ"ך והחכמים נהירה לו פחות או יותר – יבין גם יבין, ואף יוכל להשתתף בשיחה. אמנם הוא עלול להישמע מליצי מדי ומיושן, אמנם כמה מלים החליפו משמעות בחלוף 1,750 שנה, ובכל זאת יהיה זה שיח של שומעים ולא שיח של חירשים. [...] "עשר שקל" איננו סלנג, הוא קשקוש בתחת. [...] חשוב שאנשים יבינו זה את זה, מסביר צוקרמן, וכל השאר לא חשוב. האם קוף לא יבין קוף? האם קוף לקוף לא יביע אומר? ובכל זאת, ולמרות התרבות גילויי הקופיות בג'ונגל התרבות שלנו, לא היינו רוצים שראשית האדם תהיה גם אחריתו, שמוצא האדם יהיה גם מותרו".|מקור ={{הערה|{{"הארץ"||יוסי שריד <nowiki>|</nowiki> קוף לקוף יביע אומר|1050561|28 בדצמבר 2008}}}}}}
צוקרמן הגיב לביקורת זו ולשאר מבקריו במאמרו "ישראלי, דבר ישראלית":
שורה 37:
טענה נוספת שהועלתה על ידי מבקרים אחדים היא שצוקרמן מכנה את השפה "ישראלית", ומנסה להבדיל אותה משפת התנ"ך והמשנה, אף שגם מקום מושבה של העברית שבחיבורים אלה היה [[ארץ ישראל|ישראל]] – ולכן, מעולם לא פסקה השפה להיות "ישראלית", וודאי שלא פסקה להיות עברית שאינה "ישראלית".
[[בני ציפר]] ביקר את אופן השיווק של הספר, וכתב בין היתר: "מאז יצא לאור הספר "ישראלית שפה יפה", ומחברו, הפרופסור הצעיר גלעד צוקרמן, בא לכבדנו בביקור מולדת ממקום מגוריו בבריסביין<ref>צוקרמן נמצא בארץ שלושה-ארבעה חודשים בשנה, כך אמר ב"[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]</ref>, ולהרצות באוזנינו את עיקרי מהפכת הלשון שלו, אין בזמן האחרון כלי תקשורת אחד שלא תמצא בו ביום מסוים ריאיון עם, או שיחה עם, או הגיג של הפרופסור [...] הגיע הזמן, באמת, שמלומדים ישובו אל מגדל השן שממנו באו."{{הערה|{{"הארץ"|בני ציפר|בני ציפר נגד הוולקנו|1047929|19 בדצמבר 2008}}}}.
טענות אחרות, כמו זו של פרופ' [[סיריל אסלנוב]], הם שהרעיון הפופוליסטי ה"נועז" הוא למעשה ישן נושן, היות שכבר נוסח במידה מסוימת ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] על ידי ה"[[הבראיסטים]]" (בדומה ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94#.D7.93.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.99_.D7.94.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.AA ייבסקים]):
שורה 43:
{{ציטוט|תוכן="הוא אוהב מאוד להקניט ולקרוא תיגר על מוסדות הלשון בארץ. לצורך העניין, הוא לקח תאוריות ישנות נושנות והלביש אותן בעטיפה חדשה. הוא מנצל את העובדה שלא כולם יודעים שכבר בשנות ה-20 בגרמניה היו גרמנים "הבראיסטים" שהתייחסו לציבור העברי המתחדש בארץ ישראל בספקנות מסוימת, הטילו ספק בלגיטימיות של המפעל הציוני ואמרו שהעברית המתחדשת היא שפה אירופית שהתחפשה לשפה שמית. הוא מוכר את הסחורה הישנה הזאת כאילו הוא מוכר את הצעקה האחרונה מפריז או מניו יורק [...]. העברית החדשה היא המשך כמעט ישיר של השלבים הקודמים של העברית. ההשפעה של היידיש על העברית היא צדדית, אבל צוקרמן הופך אותה למרכזית. כנראה שהפוסט-ציונים למיניהם מאוד אוהבים לשמוע אותו, כי הם רואים בדעות ובטענות שלו איזשהו נימוק לתרגיל שלהם לעשות דה-קונסטרוקציה של מדינת ישראל והמפעל הציוני<ref>לדוגמה, ב-[[2005]] כתב צוקרמן ב"[[מעריב]]": "מוטב שנשתחרר מעט מכבלי ההיסטוריה, ונגדיר את עצמנו כישראלים".</ref>. [...]"|מקור = פרופ' [[סיריל אסלנוב]], יו"ר המכון לתרבות המערב באוניברסיטה העברית, "[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]}}
נועם אורדן, במאמרו "שמע ישראל או שמע ישראלית", אומר: "[...] מה שהדהים אותי בתגובות לספר הוא אפס המידע שאנשים נזקקים לו כדי לא להסכים אתו, ועוד בנחרצות." {{הערה|{{"הארץ"|נועם אורדן|שמע ישראל או שמע ישראלית|1049299|24.12.2008}}}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.zuckermann.org/israelit.html ישראלית שפה יפה]
'''מאמרים על הספר'''
* {{"הארץ"|נועם אורדן|שמע ישראל או שמע ישראלית|1049299|24.12.2008}}
* {{"הארץ"|חגי חיטרון|משכנע, נחמד, מזיק|1049300|24.12.2008}}
*[[רוביק רוזנטל]], [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/827/374.html ה"ישראלית" של גלעד צוקרמן], nrg מעריב, 18.12.2008
**גלעד צוקרמן, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/830/671.html אף אחד לא מדבר עברית] (מאמר תגובה למאמר הביקורת של רוביק רוזנטל), nrg מעריב, 25.12.2008
* {{"הארץ"|[[יצחק לאור]]|"בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי"|1053921|09/01/09}}
* {{"הארץ"|גלעד צוקרמן|ישראלי, דבר ישראלית!|1081451|28/04/09}}
* {{"הארץ"|צביה ולדן וגיא דויטשר|לא ברור מה הדחף הגדול לשנות את השפה העברית ל"ישראלית"|1080624|24.4.2009}}
'''ראיונות טלוויזיוניים על הספר'''
| |||