אהרון דורון (אדריכל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
דורון נולד ב[[וינה]] שב[[אוסטריה]] כארמין גרוסקופף. בגיל 7 עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] ובה התגורר עד יום מותו. את הכשרתו המקצועית קיבל ב[[בריסל]] אצל הנרי ון-דר-ולדה, ממייסדי סגנון ה[[אר נובו]] ואצל ז'ן ז'ול אגריקס, מבכירי המתכננים של [[עיר גנים|ערי הגנים]] ב[[בלגיה]]. באותה תקופה היו השניים שותפים מקצועיים ודורון הצטרף למשרדם כשכיר עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, אז נאלץ לשוב ארצה. הוא המשיך לשמור על קשר עם אגריקס, שהזמין אותו פעמים רבות לכהן כמרצה אורח בבית הספר הגבוה לאדריכלות.
 
בארץ ישראל עבד דורון כאזרח בצבא הבריטי, וב-[[1944]] הצטרף לצוותו של מהנדס [[עיריית תל אביב]] [[יעקב בן סירה]], הדמות המרכזית שהפכה את תל אביב [[העיר הלבנה|ל"עיר הלבנה"]]. דורון שירת ב"הגנה" ולאחר קום המדינה כקצין בצה"ל, מהנדס חטיבת "יפתח" . באותה תקופה התחתן עם שרה סנדלר, לימים [[שרה דורון]] ששימשה בין השאר כחברת מועצת עיריית תל אביב, חברת כנסת ושרה בממשלה ויו"ר הנהלת קופת חולים "מכבי". בני הזוג היו מעורים מאוד בחיי החברה המקומיים, עובדה שיצרה יחסי גומלין הדוקים בין החיים הפרטיים לבין היותו של אהרן מתכנן מגורים למשפחות. קבלנים ויזמים רבים היו מידידיו האישיים הקרובים ובהם משולם לוינשטיין, יוסף יודסין ויוסף זילברמינץ, כמו גם היהלומן משה שניצר.
 
ערב הקמת המדינה פתח דורון משרד עצמאי, שבו תוכננו במשך למעלה מחמשה עשורים, מאות מבני מגורים לצד מבני ציבור ותרבות ידועים כגון שכונת [[נווה אביבים]] ברמת אביב, שכונת נווה אמירים בהרצליה, שכונת קרית צאנז ב[[נתניה]], שכונת קרית באבוב ב[[בת ים]], [[הסינרמה]] (שנקראה "הזירהטרון") בתל אביב, בית ההארחה של [[התזמורת הפילהרמונית]] בתל אביב , בית הכנסת "קוממיות" ברחוב מודליאני בתל אביב, קולנוע "ארמון" ברמת גן, המעון לחולי סרטן ע"ש קלור ברמת גן, ובניין חברת התקשורת JCS בשדרות ההשכלה בתל אביב.
 
בשנת [[1973]] הצטרף למשרדו של דורון, האדריכל צבי שילוח שהפך לשותף, יחד זכו השניים בשנת 1987 ב[[פרס רוקח]] לאדריכלות על פרויקט מגורים בשדרות דוד המלך בתל אביב. בשנת [[2002]] פרש מעבודתו כאדריכל.
 
לבני הזוג דורון היתה בת יחידה, דפנה שניאור, אשר נפטרה ב- 2007, נכדים, גיא ורון, ונינים.
 
 
==קישורים חיצוניים==