הבדלים בין גרסאות בדף "הפפירוסים של זנון"

(הסרת תבנית בעבודה)
הפפירוסים מספקים מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל. בין השנים 258-259 לפנה"ס שהה זנון ביחד עם פקידים נוספים בארץ ישראל, המסמכים מכילים מידע על [[משפחת בית טוביה|טוביה]] מעשירי ומכובדי התקופה, שהיה אביו של [[יוסף בן טוביה]]. על פי הפפירוסים טוביה חי בעבר הירדן באזור שנקרא "ארץ טוביה". למשפחה היה מבנה מבוצר ששימש מעין מושבה צבאית.
 
המכתבים מתייחסים גם למשלוח עבדים סריס וחיות נדירות שהוא שלח למצרים. העבדים היו נערים ונערות צעירים שנרכשו במחיר מוזל ונועדו לשמש בבתיהם של עשירי מצרים. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל הכוללים תבואה, שמן, [[אספלט]] מאזור [[ים המלח]], [[אפרסמון]] עבדים ושפחות. על פי הפפירוסים לאפולוניוס הייתה אחוזה גדולה ב"בית ענת" בגלילמצפון מזרח לקדש. בפפירוסים מספר גם זנון על התנהלותם של השליטים המקומיים שהעזו להתנגד לפקידי המלך. בין המקומות המוזכרים במכתבים היו גם הערים [[עזה]] [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]] [[נמל עכו|עכו]] ו[[צור]].{{הערה|[[אוריאל רפפורט]], '''תולדות ישראל בתקופת בית שני''', הוצאת עמיחי, 1984, עמ' 79-78}}. במסגרת מסעו הגיע גם זנון ל[[מגדל סטרטון]], הוא עגן עם ספינתו במקום.
 
על פי הפפירוסים זנון החל את מסעו בארץ ישראל ב[[מגדל סטרטון]] (קיסריה), הוא עגן עם ספינתו במקום ועלה ליבשה. לאחר מכן נסע לירושלים דרך [[פגאיי]] ליד [[מעיינות ראש העין]]. משם נסע ל[[יריחו]] ששם נבנו בתקופה ההלניסטית מפעלי השקיה גדולים. לאחר מכן עבר ל[[עבר הירדן]] וביקר ב"אבל" שהייתה אזור של [[כרם|כרמים]]. המשיך לארץ טוביה. לאחר מכן עלה צפונה והגיע עד ל"לקסה" ששכנה מדרום ל[[דמשק]]. בהמשך מסעו ירד דרומה ל"נוה" ול"איטה" ששכנה על גדות ה[[ירמוך]], משם המשיך ל"בית ענת" ול[[תל קדש|קדש]] מדרום מזרחה. תחנתו האחרונה הייתה [[תל עכו|עכו]] שנקראה בזמנו פטולמאיס. שם עלה על ספינה בחזרה למצרים.
 
==קישורים חיצוניים==