כנסיית אנדרו הקדוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
[[תמונה:P2186289e.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית הכנסייה והאכסניה]]
[[תמונה:Sc4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים הכנסייה]]
'''כנסיית סנט אנדרוז''' ('''St. Andrew's church''') נמצאת ליד [[תחנת הרכבת ירושלים|תחנת הרכבת ההיסטורית]] ב[[ירושלים]] ו[[החאן הירושלמי]] על מורדות [[גבעת התנ"ך]]. הכנסייה שייכת ל[[הכנסייה של סקוטלנד|כנסייה של סקוטלנד]] (Church of Scotland), והיא נבנתה כמונומנטכ[[מונומנט]] הנצחה לחיילים ה[[סקוטלנד|סקוטים]] בצבא ה[[בריטניההצבא הבריטי|בצבא בריטי]], חללי [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
== היסטוריה ==
ההחלטה על הקמת הכנסייה התקבלה עוד ב-[[1917]] בשני הגופים הדתיים הראשיים שפעלו באותה תקופה בסקוטלנד: The United Free Church, The Church of Scottland. הכנסייה תוכננה על ידי [[קליפורד הולידיי]] (Clifford Holliday), אחד ממתכנניה ומאדריכליה החשובים של ירושלים בתקופת [[המנדט הבריטי]]. הולידיי בחר לבנות את הכנסייה בגבעה שמול [[הר ציון]] (ממערב ל[[סינמטק ירושלים|סינמטק]] של היום).
 
הכנסייה קרויה על שם פטרונה של סקוטלנד, [[אנדראס הקדוש]] (אחד מ[[שנים-עשר השליחים|שנים-עשר השליחים]] של [[ישו]], אחיו של [[פטרוס הקדוש|פטרוס]] שהיה במקצועו [[דייג]]), והיא נבנתה בשנים [[1927]]-[[1930]]. הכנסייה מוקדשת לחללי דיוויזיה ‭,52‬ מרביתם חיילים סקוטים, שנהרגו במהלך כיבוש [[ארץ ישראל]] וירושלים בידי הבריטים. את [[אבן פינה|אבן הפינה]] הניח הגנרל [[אדמונד אלנבי]] ב-1927.
שורה 13 ⟵ 14:
[[פטריק גדס]], שגם הוא נמנה עם מתכנניה הראשונים של ירושלים, הציע להזיז את תחנת הרכבת דרומה יותר ולהקים בגבעה מתחם עירוני לשירות נוסעי הרכבת, שאז הייתה שער הכניסה המרכזי לעיר, אלא שתוכנית זו לא יצאה לפועל.
 
אף כי הכנסייה מוקדשת לנופלים במלחמת העולם הראשונה, לא נפקד מקומה של מסורת קדומה יותר, ובכנסייה מצוי גם אתר זיכרון ל[[רוברט ברוס]] (Robert Bruce) מלך [[סקוטלנד]], שמת ב‭[[1329]]-‬. ברוס ביקש שלאחר מותו יעקרו את לבו ויקברוהו בירושלים, אולם השליח, סר ג'יימס דאגלס (James Douglas), נהרג בדרכו לביצוע המשימה. לבו של ברוס נלקח משדה הקרב שבו נהרג דאגלס ונקבר ב-Melrose Abbey שבסקוטלנד.
 
מבחינה [[אדריכלות|אדריכלית]] משלב הבניין מוטיבים מזרחיים ומערביים: מחד, מופיעים בו אלמנטים האופייניים ל[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], כדוגמת קווים ישרים, [[זכוכית]], והימנעות מעיטורים. מאידך, יש בו מאפיינים של הסגנון המקומי כגון [[כיפה (מבנה)|כיפה]], מרפסות [[ממלוכים|ממלוכיות]] ו[[קרמיקה ארמנית]], מעשה ידיו של [[דוד אוהנסיאן]]. לבניית הכנסייה נבחרה [[סלע|אבן]] שסופגת [[חזזית|חזזיות]], כיוון שזו משחירה מהר ומקנה למבנה חזות עתיקה יותר.