ריק קרלייל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 41:
בעונת {{בספורט|2002|2003}} הצליח קרלייל להוביל את דטרויט לאליפות הבית המרכזי פעם שנייה ברציפות, ולמאזן זהה של 50 ניצחונות מול 32 הפסדים. במשחקי הפלייאוף הוליך את הקבוצה עד לשלב גמר המזרח, בו הודחה הקבוצה ב{{מונחון|סוויפ|ניצחון סדרת פלייאוף בלא הפסדים}} 4-0 מול ניו ג'רזי נטס. בסיום העונה פוטר קרלייל מאימון דטרויט, ובמקומו מונה חבר [[היכל התהילה של הכדורסל]] [[לארי בראון]].
 
לאחר פיטוריו, שב קרלייל לאינדיאנה פייסרס, בה שימש כעוזר מאמן, הפעם כמאמן ראשי. באינדיאנה, שבעונה טרם הגעתו סיימה כסגנית הבית המרכזי עם מאזן של 34-48, הצליח קרלייל להוביל את קבוצתו למאזן הטוב ביותר בליגה, והטוב ביותר בתולדות המועדון, עם 61 ניצחונות מול 21 הפסדים בלבד. במהלך העונה נבחרו שני שחקנים להשתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], [[רון ארטסט]], שנבחר בפעם היחידה בקריירה ו[[ג'רמיין אוניל]]. ארטסט אף נבחר בסיום העונה ל[[שחקן ההגנה של העונה ב-NBA|שחקן ההגנה של העונה]]. במשחקי הפלייאוף, הדיחה הקבוצה בסיבוב הראשון בסוויפ של 0-4 את [[בוסטון סלטיקס]] ובשישה משחקים את [[מיאמי היט]] בסיבוב השני, אך הודחה בגמר המזרח מול דטרויט, קבוצתו לשעבר של קרלייל, שהמשיכה וזכתה באליפות.
 
בעונת {{בספורט|2004|2005}} נאלץ קרלייל להתמודד עם היעדרויות רבות של שחקני מפתח. ג'רמיין אוניל, [[סטיבן ג'קסון]] ו[[ג'מאל טינסלי]] נעדרו מעשרות משחקים עקב פציעות, ורון ארטסט הורחק כמעט מיד עם פתיחת העונה על ידי הנהלת הליגה לאחר שטיפס ליציע והיכה אוהד. על אף הקשיים הצליח קרלייל להוביל את הקבוצה למקום השישי במזרח ולמשחקי הפלייאוף. בפלייאוף עברה הקבוצה את בוסטון סלטיקס בסיבוב הראשון בשבעה משחקים, והודחה החצי גמר המזרח מול דטרויט בשישה.
שורה 49:
בעונת {{בספורט|2010|2011}} הגיעה ההצלחה הגדולה ביותר בקריירה של קרליייל. בטרם העונה חתם כוכב הקבוצה [[דירק נוביצקי]] על חוזה חדש לארבע עונות, [[טייסון צ'נדלר]] הגיע ב{{מונחון|טרייד|החלפה של שחקנים בשחקנים אחרים שמתבצעת בין קבוצות}} תמורת [[אריק דמפיר]] המתבגר ושני שחקנים משלימים, והפך לבורג מרכזי ובינואר הובא גם [[פרדרג סטויאקוביץ']] כשחקן חופשי. הקבוצה סיימה את העונה במאזן של 57 ניצחונות מול 27 הפסדים. במשחקי הפלייאוף עברה הקבוצה את פורטלנד בסיבוב הראשון, בחצי גמר המערב הדיחה את אלופת השנתיים הקודמות [[לוס אנג'לס לייקרס]] בסוויפ 0-4, ובגמר המערב את [[אוקלהומה סיטי ת'אנדר]] בחמישה משחקים בדרך לגמר ה-NBA הראשון בקריירה של קרלייל כמאמן.
בסדרת הגמר פגשה דאלאס את [[מיאמי היט]] בשחזור סדרת הגמר של שנת [[2006]], אז הייתה ידה של מיאמי על העליונה. קרלייל הוביל את קבוצתו לניצחון בסדרה בשישה משחקים, על אף יתרון הביתיות של מיאמי, ולאליפות ראשונה בתולדות הקבוצה.
 
לקראת עונת {{בספורט|2011|2012}}, שהייתה עונה מקוצרת של 66 משחקים בשל שביתת שחקנים, ביצע קרלייל מספר שינויי סגל. הוא שלח את [[קורי ברואר]], שהגיע מספר חודשים קודם לכן לקבוצה ל[[דנוור נאגטס]] תמורת בחירת דראפט עתדית בסיבוב השני, והעביר את [[טייסון צ'נדלר]] ל[[ניו יורק ניקס]] תמורת בחירת דראפט נוספת ואנדי ראוטינס, אותו ניפה מיד מהסגל. בנוסף הביא קרלייל לקבוצה את [[למאר אודום]], שנבחר ל{{ה|שחקן השישי של העונה ב-NBA}}, מ[[לוס אנג'לס לייקרס]], תמורת בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2012. הוא הוביל את הקבוצה למאזן של 36 ניצחונות מול 30 הפסדים במהלך העונה הסדירה. במשחקי הפלייאוף פגשה דאלאס את אוקלהומה, אותה הדיחה בגמר המערב בעונה הקודמת, אך הפעם הייתה ידה של אוקלהומה על העליונה, והיא הדיחה את המאבריקס בארבעה משחקים ללא הפסד.
 
==קישורים חיצוניים==