אוניברסיטת א-זיתונה – הבדלי גרסאות

לדעתולטענתו של ה[[היסטוריון]] התוניסאי חסן חוסני עבדל-ואהאב (1968 - 1884), מדובר במוסד האוניברסיטאי העתיק בעולם הערבי, מפניכיוון ש[[מדרסה|מדרסת]] אז-זיתונה הוקמה עוד בשנת [[737]] (שנת ק"כ אחרי ה[[הג'רה]]) כענף לימודי של "מסגד עץ ה[[זית]]" (ג'מעא אז-זיתונה) וממשיכה להתקיים עד ימינו ברציפות מאותם הזמניםמאז.

עם תלמידיו ואנשי הסגל של המוסד נמנו דמויות מפורסמות כמו ההיסטוריון ומבשר ה[[סוציולוגיה]] [[אבן חלדון]] (1406 - 1332) ואחיו, יחיא אבן חלדון (1379 - 1332), התאולוג מוחמד אבן ערפא אל ורע'מי מן ה[[האסכולה המאלכית]] , המלומד האנציקלופדיסט אחמד אבן יוסף אל טיפאשי, הנוסעוהנוסע והמספר עבדאללה טיג'אני (מאה ה-14). לימדובין כאןמלמדי המקון ניתן למנות חכמים מ[[אנדלוסיה|אנדלוס]] כמו אבן אל-אבאר (? - 1259), אבן עוספור (? - 1270), חאזים מ[[קרתחנה (ספרד)|קרתחנה]] (? - 1285), אבן אל גמז (? - 1293) או הוה[[מתמטיקאי]] אל-אבילי (? - 1386). בין האנשים שפקדו את המקום בזמנים מאוחרים יותר ניתן למצוא את הסופר ומנהיג ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] טאהר חדאד, הפוליטיקאי והסופר עבד-אל-עזיז א-תעאלבי, ה[[משורר]] ה[[לאומי]] התוניסאי עבד-אל-קאסם א-שבי, התאולוג הרפורמיסטי ה[[אלג'יריה|אלג'יראי]] עבד אל-חמיד בן באדיס וה[[שופט]] והמלומד מוחמד טאהר בן עאשור.

המדרסה הוקמה בשנת 737, חמש שנים אחרילאחר הקמת המסגד הגדול אז -זיתונה. היא הפכה למוסד חינוך שבו לימדו, פרט לתאולוגיהל[[תאולוגיה]] ומשפטו[[משפט]] ([[פיקה]], [[חדית]] ו[[קוראן]]) לפי תורות האסכולה המאלכית, גם ספרות ו[[מדע]]ים. בין המאות ה- 11-9 עדיין לא הייתה אז-זיתונה האוניברסיטה הראשונה בחשיבות ב

בין המאות ה-11-9 עדיין לא הייתה אז-זיתונה האוניברסיטה הראשונה בחשיבותה ב[[צפון אפריקה|איפריקיה]], כשמעמד הבכורה הוחזק על ידי המסגד הגדול בקירואן. החל מהמאות ה-13-12 חלה הידרדרות במעמדה של קירואן בעקבות פלישות ה[[באנו הילאל]]. המעבר של בירת איפריקיה אל העיר תוניס החל מתקופת ה[[אל-מוואחידון]] והעלייה לשלטון של השושלת [[חפסים|החפסית]] גרמה להעתקת מרכז הכובד האינטלקטואלי אל אז זיתונה.

כבר מהמאות הראשונות לקיומה קמה במדרסה [[ספריה]] גדולה, שחלקה נחרב באת [[הקרב של תוניס|הקרב בתוניס]] ב-[[1535]] כשהעיר נשדדה על ידי חייליו של [[קארל החמישי]].

המורים, השייחיםהשייח'ים, היו מלמדים כשנשענו על אחד העמודים ובמסביבםומסביבם התלמידים במעגל. למרות הפשטות לכאורה של התנאים, ההוראה הייתה מאורגנת היטב, לפי כללים מדויקים: מספר השעות, מספר התלמידים לכל מורה, הקוריקולום, והענקת הדיפלומות אחרי בחינה באולם התפילה הגדול של המסגד, בפני חבר בוחנים שכלל את כל הסגל של אז -זיתונה, ובנוסףולעיתים לפעמיםגם כמה מנכבדי [[המדינה של תוניס|העיר העתיקה של תוניס]]. אחריעם תום מחזור של ארבע שנים, הסטודנט קיבל דיפלומה שנקראה "איג'אזה", ואחרי מחזור של שבע שנים, את הדיפלומה היוקרתית המכונה "טאטוי".

הביי של תוניס, [[אחמד ביי בן מוסטפא|אחמד הראשון בן מוסטפא]], שיקם את הספרייה העתיקה בסביבות שנתבשנת 1840 לערך, ובהשפעתו של המורה וההוגה [[מחמוד כבאדו]] (1871 - 1812), העשיר אותה גם בפרסומים מדעיים חדשים. מאז הספרייה נקראת "אחמדייה".

בהמשך, אוצר הספרייה גדל גם בזכותו של [[חייר א-דין פאשה]] שהוסיף לה ספרים רבים שהוחזקו בעבר במדרסות אחרות ובתי [[זאווייה]] ממקומות אחרים.