מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התצוגה: הרחבה |
←הקמת המוזיאון: עריכה |
||
שורה 6:
המתיישבים הראשונים בקיבוץ מצאו בשטחו ממצאים ארכאולוגים שונים. הם נהגו לשמור את הממצאים בארגזים מתחת למיטותיהם. בעת מלחמת העצמאות נכבש היישוב והאוסף נשאר במקום בארגזים, המקום נכבש על ידי צבא סוריה, ותכולת הארגזים עם הממצאים הארכאולוגים הושלכה על רצפת החדר אבל לא נשדדה. לאחר שתושבי הקיבוץ חזרו אליו הם ארגנו מחדש את הממצאים. אחת הצלמיות הקרויה "צלמית ונוס" נשרפה ומאז צבעה שחור. בשנת 1950 נפתח מוזיאון באחד ממקלטי הקיבוץ שריכז את כל הממצאים שנאספו במשך השנים על ידי חברי הקיבוץ, ובכך היה למוזיאון הראשון ל[[פרהיסטוריה]] בארץ ישראל. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המוזיאון למקומו הנוכחי בצדו המזרחי של הקיבוץ במקום המשקיף על האתר הארכאולוג ועל ה[[ירמוך]] שעל שמו נקראת התרבות שנמצאה. המבנה נבנה מכספי [[השילומים]] מגרמניה שקיבלו חברי הקיבוץ. ה[[אנתרופולוג]] [[רוברט ארדרי]] (Robert Ardrey ) תאר את אוסף המוזיאון בספריו "הציווי הטריטוריאלי" ו-"ציידים כבני אדם".
בין השנים 1952-1949 נערכה באתר ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירה הארכאולוגית]] הראשונה בראשות [[משה שטקליס]]. שטקליס היה זה שכינה את התרבות בשם "התרבות הירמוכית" על שם נהר ה[[ירמוך]] שלגדותיו היא שכנה. חפירות נוספת באתר נערכו בין השנים 2004-1989 בראשות [[יוסף גרפינקל]]. הממצאים במוזיאון מבוססים על האוסף שנאסף על ידי חברי הקיבוץ ועל ממצאים מחפירות שטקליס.
בחזית המוזיאון הצבו שלושה פסלים ממתכת
==התצוגה==
| |||