הבדלים בין גרסאות בדף "עלמא"

נוספו 10 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
הגהה
(עוד קצת עידון)
מ (הגהה)
{{פירוש נוסף|נוכחי=יישוב יהודי קדום|אחר=בית לתרבות עברית בתל אביב|ראו= [[עלמא בית לתרבות עברית]]}}
'''עלמא''' היה יישוב ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] שהתקיים ככל הנראה מ{{ה|תקופה הרומית בארץ ישראל}}, ועד ל[[התקופה העות'מנית בארץ ישראל|תקופה העות'מנית]]. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום ב[[תקופת המשנה]], ולמשפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות [[איסלאם|מוסלמיות]]. במאה ב{{ה-עשרים|מאה העשרים}} שכן במקום כפר [[פלסטינים|ערבי]] שהתקיים עד [[מלחמת העצמאות]]. בסמוך לו הוקם המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
 
==היסטוריה==
בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך ל[[תקופת המשנה]] על פי [[מערת קבורה|מערות קבורה]] וקברים המיוחסים ל[[תנאים]] כדוגמת [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], [[אלעזר בן ערך]], [[אלעזר בן עזריה]], [[אליעזר בן הורקנוס]] ו[[יהודה בן תימא]]. באתר העתיק של עלמא התגלו שרידי [[בית כנסת]] מ[[המאה ה-‏3]] - [[תקופת התלמוד]].
 
קיימות גם עדויות ותעודות המעידות על יישוב יהודי בעלמא ב{{ה|תקופה הצלבנית}}. רבי [[בנימין מטודלה]] אשר בקר בארץ ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], מצא בעת ביקורו 50 משפחות ו[[בית קברות]] יהודי גדול, ובו קברותיהם של תנאים מפורסמים.
{{להשלים}}
 
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאםמוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], תשמ"ט 1989, עמ' 489.}}
 
משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|במאהמאה ה-‏17]],. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[‏1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[‏1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.
 
במפקד של [[משה מונטיפיורי]] שביקר בארץ ב-[[‏1839]], התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים [[פקיעין]], [[שפרעם]] ו[[חיפה]].
 
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים .{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''[[אנציקלופדיה אריאל]]''', עמ' 5851}}
 
==קישורים חיצוניים==