עלמא – הבדלי גרסאות

'''עלמא''' היה יישוב יהודי ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] שהתקיים ככל הנראה מ{{ה|תקופה הרומית בארץ ישראל}}, ועד ל[[התקופה העות'מנית בארץ ישראל|תקופה העות'מנית]]. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום ב[[תקופת המשנה]]., משפחותולמשפחות יהודיות גרושגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות [[איסלאם|מוסלמיות]]. ב{{ה|מאה העשרים}} שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד [[מלחמת העצמאות]]. בסמוך לו הוקם המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].

ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים{{מקור}}. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}