כלל ברגמן – הבדלי גרסאות

ב[[ביוגאוגרפיה]], '''כלל ברגמן''' הוא כלל הקושר בין ה[[משקל (פיזיקה)|משקל]] של [[בעל חיים|בעלי חיים]] מ[[מין (טקסונומיה)|מינים]] או [[תת מין|תתי מינים]] שונים המשתייכים לאותו [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] לבין אזור ה[[אקלים]] בו הם גרים. פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של [[כריסטיאן ברגמן]].

 

 

ברגמן הסתמך על העובדה שככל שגוף גדול יותר, היחס בין שטח פני הגוף לנפח שלו קטן יותר. חום הגוף משתחרר לסביבה דרך שטח הפנים של הגוף. בעל חיים קטן, ששטח פני גופו גדול מאוד ביחס לנפחו, מפסיד חום מפני שטח הגוף במהירות רבה יותר בהשוואה לבעל חיים גדול יותר. אצל בעל החיים הגדול, הפסד החום לסביבה אטי יותר שכן שטח פני הגוף קטן יחסית לנפחו. מטעם זה, בעלי חיים קטנים מתקשים או לא מסוגלים לשרוד באקלים קר מאוד. זה ההסבר לכך שבאזורי הקוטב נמצאים בעיקר עופות גדולים ויונקים גדולים (אם כי יש גם ארנבות המתקיימות בחוג הקוטב הצפוני; את הישרדותן אפשר להסביר במנגנונים אחרים, שאינם קשורים לגודל הגוף.

 

[[יונקים|יונק]] שחי באקלים קר, מבזבז יותר [[אנרגיה]] על שמירת חום גופו הקבוע, מאשר אילו היה נמצא באזור חמים יותר, שכן מפל הטמפרטרות בין גופו לבין הסביבה גבוה יותר.

 

 

הואיל ו[[הגירה]] של פרטים בשל תנאי [[אקלים]] קשים כדי למצוא סביבה נוחה יותר להתקיים בה, לא תמיד מתבצעת בשל סיבות [[אקולוגיה|אקולוגיות]] רבות כגון תחרות, מחסור במחסה וב[[מזון]], הרי שלתהליך ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] יש עוצמה רבה בהשפעתו על שינוי תכונות הפרטים ב[[אוכלוסייה]] גם אם היא נותרת קבועה, למשל מפני שלא מתקיימת הגירה אליה וממנה ובפעולתו נבררים הפרטים הגדולים יותר של כל מין או תת-מין וזאת משום התאמתם, כי ככל שיהיו גדולים יותר כך ישקיעו פחות אנרגיה חיונית בשמירת חום גופם הקבוע. אם כך, תהליך הברירה הטבעית מניע את היווצרותם של בעלי חיים גדולים יותר במקומות קרים, לדוגמה [[זאב|זאבי]] [[הגולן]] גדולים מזאבי [[הערבה]] וזאבי [[אלסקה]] גדולים מאלה וגם מאלה.