קדמת ציון – הבדלי גרסאות

ב[[מלחמת השחרור]] כבש [[הלגיון הירדני]] את השטח, והאדמות נוהלו על ידי "הממונה הירדני על רכוש אויב". אחרי [[מלחמת ששת הימים]] עברו האדמות לאפוטרופוס הכללי הישראל והוא איתר חלק מבעלי הקרקעות ויורשיהם. בשנות ה-90 רכש [[ארווין מוסקוביץ']] חלק גדול מהאדמות במטרה להקים בהם התיישבות יהודית. עד שנת 2012 השלים מוסקוביץ' את רכישת הקרקעות במתחם{{הערה|1=[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4240581,00.html תוכנית הענק של מוסקוביץ' ליד אבו־דיס], חזי דרקסלר ציפי מלכוב, 11.06.12 באתר mynet-ירושלים}}. בשנת [[1996]] קידם ראש עיריית ירושלים [[אהוד אולמרט]] תוכנית בניית שכונה יהודית במקום, והתוכנית אושרה בועדת התכנון המקומית. ב-2009 החלה העירייה לתכנן את התשתיות הדרושות לשכונת קדמת ציון יחד עם תכנון שכונת ערב א־סוואחרה הסמוכה אליה. בשל לחצים מגופים שונים, לא סיימה העירייה את אישור התוכנית לקדמת ציון בוועדה המחוזית, ואישורה הסופי עומד ותלוי.

 

 

מצידה המערבי של הגדר נותרו כ-60 דונם בבעלות יהודית. בתחילת שנות 2000, רכש ארווין מוסקוביץ' שני בתים סמוכים לשטח, ושיכן בהם, בסיוע [[עטרת כהנים]], 6 משפחות יהודיות, המונות כיום 35 נפשות. משרד השיכון מממן אבטחה על בתי היהודים שבשכונה. התושבים מקיימים יחסי שכנות עם הערבים הגרים בסמוך ושכנם הערבי ייצג אותם כ[[עורך דין]]{{הערה|ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22.06.12., נדב שרגאי, עמוד 15}}. במרץ [[2008]] לאחר [[הפיגוע בישיבת מרכז הרב]], הגיעו לקדמת ציון סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת [[אלי ישי]], בלווית יו"ר [[האיחוד הלאומי]] [[אורי אריאל]] , והבטיח ש"במקום יבנו שמונה מאות יחידות דיור חדשות – מאה כנגד כל אחד מהנערים שנרצחו בפיגוע". ב-23 במרץ 2008 תרם איל העסקים הלונדוני [[סיריל שטייין]] ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי הטבח{{הערה|1=[http://www.actuality.co.il/articles/art.asp?ID=1104&SID=7&CID=14&MID=14 "אקטואליטי]}}. בתחילת שנת [[2012]] החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם בניית 300 יחידות דיור במקום {{הערה|ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22.06.12., נדב שרגאי, עמוד 14}}. כיום (2012) 400 דונם רשומים בטאבו על שמם של יהודים.