יין בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות
שורה 28:
כיום נפתחים יקבים במטרה מוצהרת לייצר יינות שיזכו בפרסים בינלאומיים. בעקבות תחרות זו 40% מהישראלים דיווחו בסקר שנערך עבור [[יקבי כרמל]] כי הם שותים יותר מבעבר. צריכת היין הישראלית עלתה לפי ה[[סטטיסטיקה]] ב-50% בחמש השנים האחרונות, והיא מהווה כשליש ממחזור המכירות בחנויות היין. השוואה לארצות אחרות ב"עולם החדש" (הגדרה לארצות שבהן אין מסורת גידול יין קפדנית כ[[צ'ילה]] ו[[אוסטרליה]]), מראה כי לשוק היין בישראל צפויות עוד מספר שנים של גידול בטרם יתייצב.
 
על פי נתוני [[מדד נילסן]] מ[[דצמבר]] [[2002]] - שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין [[יקבי כרמל]] הוותיקים (40%), [[יקבי ברקן]] (15%), יקב טפרברג (13%), ו[[יקבי רמת הגולן]] הצעירים יחסית (8%). 12% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר: [[יקב בנימינה|בנימינה]], [[יקבי תשבי|תשבי]], [[יקבי סגל|סגל]] ו[[יקב דלתון|דלתון]], [[יקבי רקנאטי|רקנאטי]] ותבור מסחה. שתייםשתים עשרה האחוזים הנותרים מתחלקים בין יותר מ-200 [[יקב בוטיק|יקבי בוטיק]].
 
בשנים 1997-1948 הייתה צריכת היין בישראל כ-3.9 ליטר לנפש, כיום (2010) הצריכה נאמדת בכ-7 ליטר לנפש, זאת לעומת הצרפתים הצורכים כ-56 ליטר לנפש והאיטלקים הצורכים כ-49 ליטר לנפש. הצרכנים בישראל עוברים מיינות חצי יבשים ליינות יבשים, מיינות קלים לכבדים יותר וגוברת הנטייה לרכוש יינות איכות.
שורה 48:
* [[דניאל רוגוב]], '''מדריך רוגוב ליינות ישראל''', [[הוצאת טובי]], ראה אור בשנים 2011-2005 באנגלית בשם '''Rogov Guide to Israli Wines''' וב-2011 הופיע גם בעברית.
* מיכאל בן-יוסף, '''יינות ישראל''', ידיעות אחרונות, 2011.
* אליעזר זקס, '''יין ישראלי: מבחר יינות ישראל''', קורדינטה, תל- אביב, ספטמבר 2011.
* עמוס הדס, '''הגפן והיין בארכאולוגיה של ארץ-ישראל''', בהוצאת קרוננברג.
* א. סרנת, '''ענבים בישראל''', 2001.