מרד טאיפינג – הבדלי גרסאות

{{היסטוריה של סין}}

 

==הרקע למרד==

[[בריטניה]] והמעצמות האימפריאליסטיות היו גם הן גורם מערער יציבות. [[מלחמת האופיום|מלחמות האופיום]] כפו על סין לשלם ב[[מטבע זר]] על יבוא אופיום מ[[הודו]] הבריטית ובכך פגעו ב[[מאזן התשלומים]] של סין, בנוסף השימוש ב[[אופיום]] על ידי מיליוני סינים הפך לנטל עצום על משפחות סיניות עניות שנאלצו לכלכל את בניהם [[התמכרות לסמים|המכורים]]. מעבר לכך, כאשר גרשו הבריטים, במבצע נרחב, פיראטים סינים רבים מאזור קנטון, נדדו שודדים אלו צפונה והפכו את חייהם של תושבי מחוזות גוואנדונג וגוואנג-שי לסיוט מתמשך. מחוזות אלו עתידים להיות מרכזו של המרד.

 

 

==מהלך המרד==

התקדמות מורדי הטאיפינג הואטה לאחר הצלחותיהם ב[[מחוזות סין|מחוזות]] [[גואנגדונג]], [[חונאן]] ו[[חוביי]] וכיבוש [[נאנג'ינג]] ב-[[1853]]. במשך כמה שנים התקדמו המורדים בהדרגה מזרחה ובסופו של דבר התקרבו ל[[שאנגחאי]] עד כדי כך שהתושבים האירופאיים נחרדו. בעיר הוקמה [[מיליציה]] של אירופאים ואסיאנים שיגנו על העיר. הכוח הועמד תחת פיקודו של פרדריק טאוסנד וורד ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ושלט על האזור מערבית לשאנגחאי. הלחימה סביב שאנגחאי נמשכה כשנתיים כשהכוח של וורד נסוג באיטיות חזרה אל העיר.

 

 

ראש המדינה היה כמובן הונג, ותוארו היה "המלך השמיימי". סגניו קיבלו תארי "מלכים", ובראשם עמד יאנג שיו צ'י, שכונה "מלך המזרח". המלכים השליטו בננג'ינג משטר אימים. משטרה חשאית, שבראשה עמד יאנג, פעלה כדי לאכוף בנוקשות את חוקי המוסר, ונאשמים נחקרו על ידי "אלוהים" שדיבר מפיו של יאנג עצמו. הדיקטטורה הפכה במהרה לכאוס, עקב סכסוך הולך ומסלים בין הונג ליאנג. בליל אימים אחד, הורה הונג לטבוח ללא רחם את יאנג וכל נאמניו, ביניהם מורדים ותיקים רבים. הטבח נחשב לנקודת מפנה חשובה במרד הטאיפינג. כפי שהעיד אחד המלכים מאוחר יותר, האמון בין המנהיגים אבד, משבר שהחמיר עקב תבוסות צבא הטאיפינג בשדה הקרב. לקראת סוף שנות החמישים נפתח צוהר לתקווה, כאשר הגיע לננג'ינג [[הונג רן-גאן]] בן דודו הצעיר, הנמרץ והמשכיל של המלך השמיימי, ומונה לראש השרים וה"מלך המגן". המלך המגן ניסה למתן את משטר העריצות ולפתוח בסדרת רפורמות מרחיקות לכת ברוח מערבית, אולם צעדיו היו כבר בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי", מה גם שלא נהנה משיתוף פעולה אמיתי מצד המלך השמיימי.

 

 

המורדים נחלו תבוסות צבאיות וב-[[1860]] החלה נפילתם. בראשית [[1864]] סין הקיסרית שלטה ברוב השטח. הונג הכריז כי אלוהים יגן על הממלכה השמימית. למרות זאת המורדים נחלו הפסדים נוספים. בעת מצור שהוטל על [[ננקינג]] הונג הרעיל את עצמו וגופתו נתגלתה בביוב. המלך שי דה קאי, אחד המצביאים המוכשרים ביותר של המרד, נפל בשבי ונקרע לגזרים בעודו חי. המלך המגן, הונג רן גאן, ניסה להימלט ביחד עם יורש העצר, אולם נתפס בידי חיילי הצבא הקיסרי. יורש העצר הסכים להישבע אמונים לקיסרות ולשרת אותה כ"פקיד נחות דרג", אולם תחינותיו לא הועילו. הוצאתו להורג, ביחד עם המלך המגן, סימלה את סופו של מרד הטאיפינג.