קרב כף פיניסטרה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הסרת תבנית השלמה |
←אחרית הקרב: עריכה |
||
שורה 63:
בעודו באושנט נודע לקולדר כי דעת הקהל בלונדון אינה נוחה מאופן התנהלותו, וכי יש הסבורים בקרב האדמירליות כי נהג במורך לב כשלא חידש את הלחימה ביומיים שלאחר הקרב וכך איפשר לצי הצרפתי לחמוק ללא פגיעה נוספת. הוא ביקש כי ייערך לו משפט צבאי בו יוכל להציג את טיעוניו בפומבי, ובקשתו נתקבלה. אפשר שגם אדמירל נלסון – שנטל שוב את הפיקוד על כלל הצי באזור - חשב כי קולדר נהג כשורה; הוא הורה לו לשוב לאנגליה למשפט באונייתו, "פרינס אוף ויילס", במקום באחת הפריגטות שנועדו לצרכים כגון אלה, למרות שכך גרע אוניית־קו אחת מן הכוח שעמד לרשותו.
המשפט נפתח ב־23 בדצמבר 1805 על סיפונה של "פרינס אוף ויילס" בראשותו של אדמירל [[ג'ורג' מונטגיו]], מפקד בסיסי הצי ב[[פורטסמות]] ו[[בספיטהד]]. קולדר טען להגנתו, כי לא רצה להפקיר את "וינדזור קאסל" משותקת התנועה ואת שתי אוניות השלל הספרדיות. עוד אמר, כי הנזקים שנגרמו לתרונה של חלק מאוניותיו לא איפשרו
אשר לווילנב, הוא יצא עם אוניותיו לים ב-13 ביולי בהוראתו של נפוליאון. משימתו הייתה לצרף אליו את השייטת ברושפור בפיקודו של אדמירל [[זקרי אלמן]] ולהפליג יחד אל התעלה כדי לחפות על צבא הפלישה. רצה הגורל, ושני האדמירלים הצרפתיים טעו לחשוב כי האוניות הנראות באופק הן של צי התעלה הבריטי ועל חמקו אחד מן השני ושבו לנמליהם. בעקבות כך זנח נפוליאון סופית את תוכניתו לפלוש לאנגליה, והוליך את חיילי "[[גרנד ארמה|צבא הפלישה]]" מזרחה, נגד צבאות [[אוסטריה]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. שלושה חודשים מאוחר יותר הצליח אדמירל [[הוריישו נלסון|נלסון]] להשמיד את הצי המאוחד ב[[קרב טרפלגר]] והבטיח סופית את שליטת בריטניה במימי התעלה.
|