גליקוליזה – הבדלי גרסאות

הפיכת הגלוקוז לגלוקוז 6 פוספט - האנזים המזרז את התגובה מעוכב ע"יעל ידי גלוקוז 6 פוספט (התוצר של התגובה). עיכוב זה מונע את פירוק הגלוקוז (שכזכור "עולה" לגוף מולקולת ATP) ללא צורך. בכבד, שלו יש צורך בפירוק גלוקוז באופן קבוע, קיים האנזים גלוקוקינאז שפעיל בריכוזי גלוקוז 6 פוספט גבוהים וכך מונע את תקיעת המסלול.

הפיכת פרוקטוז 6 פוספט לפרוקטוז 1,6-ביפוספט - זהו תהליך ייחודי לגליקוליזה ולכן מהווה את נקודת הבקרה המרכזית בגליקוליזה. המעכבים של האנזים הם ATP וציטרט (תוצר של [[מעגל קרבס]] שהוא תהליך הבא אחרי גליקוליזה) והמזרזים של האנזים הם ADP ו-[[AMP]] שמעידים על מחסור באנרגיה בתא. בנוסף בכבד קיים מאקטב נוסף - [[פרוקטוז 2,6-ביספוספט]] שייצורו מבוקר ע"יעל ידי [[אינסולין]] ו[[גלוקגון]] ומאפשר לגוף לווסת את רמת הסוכר בדם.

הפיכת פוספואנול פירופט לפירובט - האנזים המזרז את התגובה מזורז ע"יעל ידי פרוקטוז 1,6-ביספוספט - תוצר ייחודי למסלול שהצטברות שלו מעידה על זה שיש עיכוב כלשהו במסלול שיש "לשחרר". האנזים מעוכב ע"יעל ידי ATP, [[אלנין]] ו-[[אצטיל קואנזים A]].

[[פרוקטוז]] - ברוב רקמות הגוף יהפוך לפרוקטוז 6 פוספט (התוצר של שלב 2) בהשקעת ATP. בכבד יפורק לגליצראלדהיד 3 פוספט ודיהדרוקסיאצטון פוספט (התוצרים של שלב 4) בהשקעת 2 ATP. בשני המקרים הגליקוליזה תיהיהתהיה יעילה באותה מידה (האנרגיה שהושקעה והאנרגיה שהופקה יהיו שוות).