בקטריופאג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: לעתים, אזור, \1ייתכן |
||
שורה 7:
התרבות הנגיף בגוף החיידק יכולה להתרחש בשני מסלולים:
* '''המסלול הליטי''': הנגיף מזריק את ה-DNA המשמש כחומר התורשתי של הבקטריופאג' אל החיידק. על בסיס אותו DNA, מנגנוני ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] של החיידק מייצרים את מרכיביו השונים של הנגיף, ובתוך גוף החיידק נוצרים נגיפים חדשים רבים. על מנת לצאת מחוץ לחיידק הבקטריופאג'ים החדשים "מפוצצים" את המעטפת של החיידק (מבצעים '''ליזיס''', ''המסה''; מכאן שם המסלול), משתחררים אל הסביבה ומדביקים חיידקים אחרים.
* '''המסלול הליזוגני''': ה-DNA של הבקטריופאג' חודר אל החיידק ומשתלב ב[[כרומוזום]] החיידקי; מקטע ה-DNA הבקטריופאג'י המשולב בכרומוזום החיידקי נקרא '''פרופאג''''. כשתא החיידק מתחלק, גם מקטע ה-DNA שמכיל את הרצף המקודד למרכיבי הנגיף עובר שכפול. כך הפרופאג' הוכפל ועתה הוא נמצא בשני תאי הבת שנוצרו מתא החיידק המקורי. מצב זה יכול להתקיים זמן רב (הבקטריופאג' נמצא במצב '''רדום''') ומכאן יוצא כי חיידקים רבים יכילו בתוכם את הפרופאז'. לאחר זמן מה, לעתים בשל שינויים בתנאי הסביבה של החיידק או בשל עקות שונות, עלול הפרופאג' לעבור שעתוק, ולעבור למצב הליטי שתואר קודם.
בקטריופאג'ים המתרבים רק במסלול הליטי מכונים '''פאג'ים אלימים''' ואילו בקטריופאג'ים המתרבים גם במסלול הליזוגני נקראים '''פאג'ים מתונים'''. לרוב, הפאג'ים המתונים מתרבים במסלול הליזוגני,
ציטוט שנון וידוע מאת ה[[מיקרוביולוגיה|מיקרוביולוג]] מארק מילר מתייחס למסלול הליטי: Bacteria don't die, they just phage away.
שורה 65:
===שימושים במדינות ברית המועצות לשעבר===
[[קובץ:Bacillus anthracis Lyse.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פאג' בפעולה על חיידק [[Bacillus anthracis|בצילוס אנתרציס]] הגורם למחלת ה[[אנתרקס]] ]]
ברפובליקות ה[[קווקז]], שם התנאים הסניטריים מתאימים ל[[:קטגוריה:מחלות של מערכת העיכול|מחלות מעיים]], היו ממהרים לרסס את הסביבה בפאג'ים כאשר החלה התפרצות של [[מחלה]]. בצבא [[גאורגיה|הגאורגי]] מחזיק כל חייל [[תרסיס]] פאג'ים נגד [[פצע|פצעים]] ו[[כוויה|כוויות]], במקום [[יוד]], ובבתי החולים מנקים משטחים בריכוזי פאג'ים. שימוש בפאג'ים
===ההכרה המאוחרת===
| |||